קלנדיה - איחור בפתיחת השער ההומניטרי
חג המולד - שגרה של כיבוש
לא הייתה בעיה למצוא חניה בחניון ללא תשלום כשהגענו בשעה 5:20 (אולי בגלל חג המולד?), וחמש תחנות בידוק היו פתוחות כשנכנסנו למחסום כעבור 10 דקות. התורים חרגו רק קצת מן הסככה. בשעה 6:10 הגיע מאבטח (חדש, או לפחות שלא הכרנו קודם) והדריך את החייל ב"אקווריום" לתת לקבוצה גדולה של אנשים לעבור פנימה דרך המכלאות, דבר שיצר תורים ארוכים קרוב לכניסות לתחנות הבידוק אבל הקל מאוד על הלחץ לתוך המכלאות. וכך המצב נשאר במשך הבוקר, מלבד תקלה אחת (ראו למטה).
בשעה 6:10 אותו מאבטח פתח את השער ההומניטרי עבור זוג עם ילד חולה בעגלת ילדים אבל לא נתן לאנשים האחררים שעמדו מול השער (בעיקר נשים) לעבור. השוטר שהיה נוכח היה מוטרד מכך שחייל מת"ק
טרם הגיע להפעיל את השער והיה בקשר עם המוקד לבדוק את העניין. גם ברורה הייתה נחישותו לא לפתוח את השער בלי נוכחות חייל מת"ק (כפי שהכללים דורשים). אחרי 6:20, גם אנחנו צלצלנו למוקד לשאול מתי יגיע איש מת"ק, כי קהל ניכר כבר התאסף ליד השער, אבל קבלנו את התשובה הסתמית, "הם בדרך."
בשעה 6:30, כאשר חייל מת"ק המשיך להתמהמה, המאבטח (עם כוונות טובות, אנו בטוחות) אמר לאנשים שחיכו ליד השער (עד 20 דקות כבר) שכדאי להם להצטרף לתורים הרגילים שעוברים דרך המכלאות. אבל, כיוון שנשים -- שרגילות בשעות לפני שההומניטרי נפתח להכנס ישיר למכלאה, כמחווה ג'נטלמנית, במקום להצטרף לסוף התור-- גם עכשיו התעלמו מן התור הקיים והצטופפו בכניסה למכלאה השמאלית, הן גרמו להתעבות התור שתורגם מיד לקריסת שלושת התורים וריצה כללית לקראת הכניסות למכלאות. כתוצאה מהבלגן, הנשים מיד ברחו מן האזור וחזרו לחכות ליד השער ההומניטרי. למזלם של כולם, התורים נוצרו מחדש אחרי מספר דקות.
חמש דקות אחרי התקלה הזו, הגיעה קצינת מת"ק אשר הסבירה לנו (אחר-כך) שהייתה תקלה טכנית שמנעה מן המת"קניקים הרגילים להגיע למחסום והיא נמצאת כממלאת מקומם. היא הפעילה את השער כהלכה עד קצת אחרי 7:00.
בשעה 7:05 הצטרפנו לקצר בין התורים העוברים דרך המכלאות ויצאנו את המחסום תוך פחות מ-20 דקות. שוער החניון בתשלום בירך אותנו ב"בוקר טוב" כאשר עברנו את השער הפתוח לחניונו בדרך חזרה למכוניות שלנו בחניון הרגיל. טוב שיצרנו קשר אתו.