קלנדיה

עוד בוקר לא קל בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בחוץ עדיין חשוך וקריר, ויחסית אין הרבה אנשים.   

כשהגענו פנימה קידמו את פנינו תורים ארוכים, יוצאים מהסככה ומשתרכים בדרך המוליכה אל המחסום בין גדרות הפח הלבנות, במה שהיה פעם חלק מהחניה. נראה שרק 4 עמדות בידוק פתוחות. עמדה 5 לא פועלת. הקיוסק סגור עדיין, רק מוכרי הבייגלה והעוגות כאן.

החייל באקווריום חיכה עד שהתורים ליד עמדות הבידוק התרוקנו כמעט לגמרי ורק אז פתח את הקרוסלות והעביר את האנשים. בד"כ זה קרה אחרי שהם כבר הרימו קול זעקה. לפחות הכניס כל פעם לא מעט אנשים, וקצב המעבר בעמדות הבידוק היה מהיר למדי.  לנשים שהגיעו נתנו להשתלב בתור בכניסה למכלאה השמאלית. בתור הזה בצד השמאלי אין גדר בהתחלה, ולכן המקום מועד לפורענות.

ח' מכרנו הגיע וסיפר על הקבוצות שמגיעות למאפיה בה הוא עובד בשוק, לראות את התנור העתיק. ביניהן קבוצות רבות של חיילים. הוא דובר עברית רהוטה והם לא מעלים על דעתם שהוא מהשטחים. הראה לנו בטלפון תמונות של חיילים שהצטלמו איתו. מספר שבנו מגיע גם כן כל יום למעבר. הם לא נוסעים באותה מונית, כי הבן מעשן וח' לא.

בשלב מסויים, מסיבה לא ברורה נוצר לחץ על המכלאה השמאלית והתורים קרסו. למרבה המזל הפעם לקח רק כחצי שעה עד שהתורים שוב נהיו מסודרים. אחרי שהחיילים באקווריום התחלפו הקרוסלות נפתחו במשורה, עד שהגיעו מאבטח ושוטר ומייד ניתנו הוראות לפתוח ולהכניס יותר אנשים.

רק ב-6:20 לערך הגיע נציג המת"ק ובעזרת המאבטחים והשוטר נפתח המעבר ההומניטרי. כעת נפתחה גם עמדת הבידוק החמישית. יצאנו החוצה לבדוק אם מה התחדש בחוץ. לא נראה שיש התקדמות בבינוי. קנינו כוס תה בקיוסק שנפתח בינתיים.

זמן קצר אחרי שהתורים שוב הסתדרו, הם גם התקצרו מאוד והצטרפנו לאחד מהם בסביבות 7. חיכינו כרבע שעה עד שנפתחו שוב הקרוסלות, וכאשר פתחו ראינו שהמעבר ההומניטרי נסגר, כי כבר לא היה צורך בו. כאשר שוב פתחו את הקרוסלות כבר לא היו תורים והקרוסלות נותרו פתוחות.

לקח לנו כחצי שעה לעבור לצד הישראלי.