דרום הר חברון, חברון, צומת הכבשים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל (צופה, מצלמת ומדווחת)
25/10/2016
|
בוקר

לאורך כביש 60 שגרה.
מלבד הכניסה לעבדה  ולדיר.ראזק החסומות, הכל פתוח.

למרגלות עתניאל כיתת חיילים מפטרלת, גם ליד צומת הכבשים חיילים.
כל הכניסות לחברון פתוחות החל מבית חגי ועד בני נעים.

חברון
העיר  עדיין עוטה סממני חג הסוכות. שלטים חדשים נקבעו באזור מערת המכפלה ומסמנים באותיות מאירות עינים את כל המקומות החשובים  בעינהם.

על הריסות ביהכנס הארעי חזון דויד הקימו סוכה ששהו בה כל ימי החג. 

unnamed_9.jpg
ליד המדרגות לביהס קורדובה מול בית הדסה עוד שלטים חדשים: "לגעת בנצח" הם קוראים למרכז המבקרים שהקימו בבית הדסה ומפנים אליו כמובן.

בית המריבה שהם קוראים לו בית השלום עטור דגלים. הכרזות המודיעות על כוונתם לחזור ולגור בו תלויות בכל מקום.

unnamed (2)_4.jpg
גם אלה שרידים של התכנסות מתנחלים ליד אתר ביהכנס חזון דויד הרוס שם.

unnamed (1)_7.jpg
ליד מערת המכפלה, קבוצה של תיירים מגרמניה. באו לסיור לימודי. מרביתם אנשי חינוך. המדריך, פלסטיני שחי שנים רבות במינכן.
עבד מתכוון לתת להם ארוחת צהריים, אבל תחלה הוא מסביר להם מי אני ולאיזו קבוצה משתייכת. אז מבקש המדריך שאספר להם עלינו. הם מגיבים בחום אל הישראלית הזאת שמוחה נגד הכיבוש ומקשיבים מאד להסברי. שואלים על דעותיו של הציבור הישראלי  ומה אנחנו חושבות על העתיד, מה יהיה  פה? זאת שאלת מיליון הדולר, אני עונה. נאלצתי להודות שאני ושכמותי במיעוט, וכי ההנהגה שלנו מבססת את שלטונה על ההפחדות ואיומים.וכך רוב ציבור איבד את האמון בסיכוי לפתרון מדיני. רוב החברה הקצינה עמדותיה והיא גזענית יותר ופחות מאמינה בסיכוי  לשלום. עם זאת, הדגשתי שלמרות שיש לי פספורט זר, אין לי כוונה  לוותר על התקווה והרצון להאבק על הבית היחיד שיש לי
ושאנחנו ממשיכות להאבק על הזכות לחיות חיי שיתוף ושיוויון עם הפלסטינים.

ביקשתי מהם לזכור שהמצלמה בוחרת רק זוית מסוימת ומצלמת רק חלק מהמציאות ומה שהם רואים אצלם איננו תמונה שלמה מהמציאות שלנו. עם כל הקושי להאמין, יש גם מקומות אחרים בישראל שנעשים בהם גם דברים טובים ושיש פה גם אזרחים אחרים מלבד המתנחלים והחיילים שהם רואים עכשיו.ומקווה שיפגשו גם בהם. לא כל אזרחי ישראל עוסקים בכיבוש ובעוולותיו ולא כולם מסכימים למדיניות הממשלה ותומכים בה. בחור צעיר, מורה שהיגר ממקדוניה והוא מוסלמי מספר לי שיודע הרבה עלינו ושיש לו בפרנקפורט הרבה חברים יהודים וישראלים.

מוחמד בנו של עבד  לקח אותם לסיור במערת המכפלה.

מקווה שהצלחתי קצת להבהיר להם את מורכבות המצב.

למרות שבחברון קשה מאד להגיד משהו טוב על מדינת ישראל.