קלנדיה - במחסום הרכב עבודות בניה

חזרנו לקלנדיה גם השבוע, לאחר שבשבוע שעבר לא יכולנו לעבור לצד הפלסטיני עקב הירי באשה במחסום הרכב. עבודות הבינוי בכל הכבישים באזור ובמחסום הרכב נמשכות. חנינו בחניה בסביבות 6:15 והלכנו לכיוון המחסום. כל האזור הומה אדם בשעה זו. בצל החומה (ובכל מקום אפשרי) יושבים אנשים ומחכים להסעה למקום העבודה. שניות לאחר שהתמונה צולמה הגיע טרנזיט ומחצית מהאנשים קמו וניגשו לעלות עליו.

במחסום הרכב עבודות בניה. המעבר לכיוון הגדה הוא דרך השער בחומה שפתוח כעת. לא ניתן להקיף את הכיכר הקפה מלאה. כלי רכב לירושלים עוברים דרך מסלול הקרוב ביותר למתחם האוטובוסים וכן במסלול הקרוב ביותר למחסום הולכי הרגל, שמשמש בדרך כלל לנסיעה לכיוון הגדה. הקימו שם עמדת בידוק זמנית.

ביציאה ממחסום הולכי הרגל ובהמשך על איי התנועה בונים עמודי בטון גדולים, עליהם יונח ככל הנראה גשר להולכי רגל שיאפשר לעוברים להגיע ממחסום הולכי הרגל למתחם האוטובוסים ללא חציית כביש.

עברנו לצד הפלסטיני ופגשנו בידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה. הסחורה נגמרה לו מוקדם היום והוא שלח את חברו להביא עוד בייגלה וכדורי פלאפל גדולים, כדי לספק את הביקוש. תנועה רצופה של הולכי רגל כל הזמן, אך ללא עיכובים. כשהגענו היה אחד המעברים סגור. בהמשך נסגר גם השני ונותרה רק כניסה אחת פתוחה. מעל שתי האחרות דלק האור האדום ומי שניסה לעבור שם נאלץ לשוב על עקבותיו. מייד החל להיווצר תור – מראה שכבר שכחנו... עם זאת, כנראה שבפנים עבדו יותר משתי עמדות לבידוק חפצים או שהכניסו אנשים בעלי היתר מדלת צדדית, כי קצב הכניסה של אנשים היה מהיר. אם בפנים היו רק 2 עמדות פעילות היו נוצרים תורים ארוכים יותר משראינו והתור היה יוצא במהרה אל מחוץ לשטח המחסום.

הבוקר כבר קריר בירושלים, ולכן הלכנו לכיוון הקיוסק שמחוץ למתחם המחסום כדי לקנות כוס תה. כבר מרחוק ראינו שהבודקה של הקיוסק חזרה לעמוד בצד הקרוב למחסום. בפעם הקודמת שהיינו הקיוסק עבר לצד השני של הכביש המוליך לחניה ובמקומו היתה משתלה קטנה. בעוד מוחמד מיודענו מכין לנו את התה סיפר לנו חברו שבאותו יום שהיינו בפעם הקודמת הגיעו פקחים מהעיריה עם חיילים, החרימו להם מקרר וציוד אחר ושתילים ולדבריו לקחו את כל מה שהיה בעל ערך. הדבר נעשה ללא התראה מראש, בגסות ובאיומים ומבלי שנתנו להם אישור כלשהו שמתעד מה לקחו. נתנו להם את מספר הטלפון של חבר מועצת העיר יוסי חביליו, אולי הוא יוכל לסייע, וכן את מספר הטלפון של חברתנו יהודית שתוכל לקשרם במידת הצורך עם יש דין.

הבחור עצמו מנוע לדבריו גם שב"כ וגם משטרה. למה הוא מנוע שב"כ אין לדעת. מניעת המשטרה נובעת מכך שנתפס יותר מפעם אחת ללא אישור בירושלים. חייבים להתפרנס, הוא מסביר לנו. נתנו לו את הפתקית עם המספרים של סילביה והסברנו מה המסמכים הנדרשים, אך אנו יודעות שממניעת המשטרה  - המוטלת מכוח כללים נוקשים ודרקוניים – קשה עד בלתי אפשרי להיפטר...

בחזרה למחסום. כעת היו פתוחים כבר שני מעברים ולא היה תור חריג. בדקנו את מצב השירותים שהכניסה אליהם מהמחסום הישן. המצב יחסית סביר, אך עדיין אין חיבור למים בכיורים ואחת מדלתות התאים בשירותי הנשים נפלה מציריה ואינה מתפקדת. מאחורי ביתן השירותים הנזילה מצינור הפלסטיק נותרה בעינה.

חברתנו ס' מגיעה והחלטנו לעבור איתה בסביבות 7:10. בפנים תורים קצרים לעמדות בידוק החפצים, אך לא חיכינו יותר מכמה דקות. לאחר שעברנו את הבידוק התעכבנו כמה רגעים בעמדת הבידוק של התעודות. החיילת לא ידעה מה לעשות איתנו וגם הקצינה בעמדה הסמוכה לא סייעה לה. היא נועצה בטלפון עם מי שנועצה ואז שאלה אותנו מה אנחנו עושות שם, אך התשובה שאנחנו ממחסום וואטש הניחה את דעתה. ס' - שיש לה כרטיס מגנטי והיתר במחשב – עברה כמובן לפנינו דרך העמדה האלקטרונית והמתינה לנו. ליווינו אותה למתחם האוטובוסים, כדי לבדוק את מצב השירותים שדווח לנו שנמצאים שם.

בצמוד למחסום הרכב, בצד המערבי הסמוך ביותר למתחם האוטובוסים בצד הישראלי, יש מסלול לתחבורה ציבורית. משם עוברים אוטובוסים ריקים. הנוסעים יורדים וניגשים לעמדת בידוק. משם רשאים לעבור רק בעלי תעודות כחולות וכן תלמידים ובעלי היתרים מיוחדים למיניהם. ניגשנו למבנה השירותים. מדובר במבנה יביל, כמו זה שיש גם במחסום הולכי הרגל הישן. המצב של השירותים קטסטרופלי עוד יותר ממה שהיו השירותים במחסום לפני שנוקו. בכיור יש ברז אך לא חיבור למים. לא העזנו להיכנס לתוך התא המטונף כדי לבדוק אם שם יש מים זורמים, וגם לא לנסות לפתוח את הדלת לתא הנוסף או לחלק השני של השירותים.

נפרדנו מס' באיחולי שנה טובה והמשכנו לדרכנו.