קלנדיה

צופות: 
נתניה גינזבורג, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
25/09/2016
|
בוקר

בוקר – בוקר קשה ביותר בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:20. חנינו בצד הישראלי ושמנו פנינו לכיוון המחסום. בחוץ עדיין חשיכה וכבר קריר. בצד הכביש אנשים מדליקים מדורה קטנה ויושבים להתחמם סביבה עד שיאיר השחר ותגיע ההסעה שלהם. עברנו ברגל לצד הפלסטיני. למרות השעה המוקדמת והעובדה שכל 5 עמדות הבידוק פעלו, כבר היו תורים ארוכים שגלשו אל מחוץ לסככה והגיעו לעומק מגרש החניה. באקווריום ישבו חייל ושוטר.

קצב ההתקדמות היה די איטי והמצב נראה מועד לפורענות. ואכן ב-5:40 לערך קרסו התורים. סביב הכניסה למכלאות נוצרה ערימת אדם. כולם דוחפים וצועקים ומנסים להשתחל אל תוך המכלאות. אנשים מבוגרים ואחרים שאינם רוצים להידחף נסוגו מייד לאחור. גם נשים כמובן לא יכולות להשתלב בתור במצב כזה. הספסלים התמלאו ממתינים, וליד השער ההומניטרי הצטברו אנשים רבים שהמתינו לפתיחת השער.

מעט אחרי 6 הגיעו קצין מהמת"ק ואח"כ שני מאבטחים, וקצת אחריהם שוטרת. גם השוטר יצא עכשיו מהאקווריום וסייע לקצין במיון הממתינים ליד השער. לזכותו של הקצין ייאמר שאחרי שהשתחרר מעט הלחץ סביב השער ההומניטרי הוא פתח את השער לעתים קרובות, גם כשהיו רק בודדים שהמתינו, ולא השאיר אותם לחכות עד שיצטבר תור ארוך. עם זאת המיון היה קפדני ורבים נשלחו לתור הרגיל, שמשמעותו היתה המתנה ארוכה ביותר. אנשים מבוגרים שעוברים בלי היתר נדרשו להמתין לשעה 8.

קצת אחרי 7 נראה היה שמתחילים להיווצר תורים מסודרים אחרי ערימת האדם בפתח המכלאות, אך זה לא החזיק הרבה זמן מעמד, ושוב קרסו התורים. אנשים סיפרו לנו שבכל השבוע שעבר זה היה המצב. הקיוסק לא נפתח היום, לא ברור למה. מוכר הבייגלה אמר שצלצל מספר פעמים למפעילי הקיוסק, אך לא נענה. רק לקראת 8 שוב היו תורים מסודרים, אך עדיין ארוכים מאוד. הקצין עזב והשער ההומניטרי לא נפתח יותר, אפילו כשהגיעו אנשים מבוגרים וגם אשה עם תינוק.

רק ב-8:30 התקצרו התורים והצטרפנו לתור. עברנו תוך כ-20 דקות, ללא עיכובים מיוחדים.