קלנדיה

צופות: 
: חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
25/07/2016
|
בוקר

בוקר רגוע יחסית בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. הפעם עברנו עם הרכב וחנינו במגרש החניה הצמוד למחסום. הקיוסק עוד סגור. ברכנו לשלום את מוכר הבייגלה ונכנסנו לסככה. בפנים 5 העמדות כבר פתוחות והתור דליל. השלט מעל אחת העמדות מקולקל, כך שלא ברור אם היא פתוחה הוא סגורה. החייל מודיע מדי פעם ברמקול שהעמדה פתוחה, וגם מפנה לעמדות הפנויות.

הכל מתנהל על מי מנוחות היום. ב-5:30 חילופי משמרות, החייל באקווריום הוחלף בחיילת. לקראת 6 הופיע שוטר, ואחריו קצינה וחייל מהמת"ק. הקצינה אמרה שאם יהיה לחץ ויהיו אנשים שצריכים היא תפתח את השער ההומניטרי. בינתיים התורים לא היו ארוכים והתקדמו במהירות ואנשים, וגם נשים, לא ניגשו לשער ההומניטרי. מאוחר יותר הגיע איש מבוגר שעון על מקל, שעובר בד"כ בשער ההומניטרי, ואכן הקצינה והחייל קראו לו ופתחו עבורו את השער. האחרים העדיפו לעבור בתור הרגיל, שבדיוק נפתחו בו הקרוסלות וכולם עברו.

בזמן שהייתנו במקום פגשנו באדם שהפך ככל הנראה ל"מנוע סנקציה", הקטגוריה החדשה שהומצאה עבור קרובים רחוקים של מבצעי פיגועים, וגם ספק פיגועים. האיש מחמולת מנצור מהכפר בידו. לפני כחודשיים נערה מהחמולה רבה עם אמה והלכה והתקרבה אל המחסום. לדבריו לא היה לה סכין או כל דבר אחר, אך היא התקרבה אל החיילים במחסום בית איכסא ולא שעתה לקריאות לעצור, ירו בה והרגו אותה. כמה ימים לפני עיד אל-פיטר כ-30-40 בני חמולת מנצור מבידו הפכו מנועים. כבר כמה ימים הוא וחברו מנסים לברר מה מצבם. שאלו את השוטר, שאלו במת"ק ואמרו להם שלא מנועי שב"כ או משטרה. אבל במחסום לא נותנים להם לעבור, למרות שיש להם היתרים בתוקף לכאורה. בזמן ששוחחנו עם האיש, חברו ניסה לעבור אך נשלח בחזרה. החתמנו אותם על ייפויי כוח והנחינו לגבי המסמכים שעליהם לשלוח לסילביה, על מנת שננסה לעזור להם להסיר את המניעה.

ב-6:20 עזבנו. הקיוסק נפתח בינתיים וקנינו כוס תה בדרכנו לרכב. נסענו דרך א-רם, שם קבענו עם אדם שאנו מטפלים עבורו בסגירת תיק משטרה. נכנסנו לירושלים דרך מחסום חיזמה. בתקופה זו של החופש הגדול הדרכים לפני ואחרי המחסום פנויות, והגענו במהרה למרכז העיר.