קלנדיה

בוקר משונה בקלנדיה, התחיל בכוחות מג"ב בחוץ וריק לגמרי בפנים, בהמשך התורים התארכו ואף קרסו והמעבר ההומניטרי נפתח באיחור ונסגר משום מה בטרם עת

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. כבר שהתקרבנו ראינו בסמוך לצד הישראלי של המחסום הרבה אורות כחולים של מכוניות משטרה, שחסמו את הכניסה לחניה. נסענו דרך הכיכר לכניסה לחניה מהצד השני וחנינו בחלק העליון. גם שם היתה מכונית אחת של משמר הגבול וכמה שוטרי משמר הגבול אחזו בבחור צעיר שעמד בידים מורמות מונחות על הרכב. הארנו עליהם בפנס ועמדנו להסתכל מה קורה. הם חשבו שאנו מצלמות. אחד מהם נדרך, אך האחר אמר לו "שיצלמו". כאשר שאלנו מה קרה, התשובה היתה "זה לא עניינכם", ואז טען אחד מהם שזהו "אזור בידוק" ועלינו להתרחק מהמקום. קבוצה גדולה של פלסטינים עמדה בסמוך, שקועה בתפילת הבוקר.  
הלכנו אל המחסום כדי לעבור ברגל לצד הפלסטיני. עקפנו קבוצת מתפללים ונכנסנו לצד הפלסטיני. את פנינו קיבלה סככה ריקה לחלוטין. חוץ ממוכר הבייגלה ועוד אדם שהיה שקוע בתפילה לא היה שם איש. המקום גם היה נקי למדי (באופן יחסי כמובן). מעט מאוד אנשים ליד עמדות הבידוק, שהיו פתוחות כולן. הקרוסלות היו פתוחות והבודדים שהגיעו עברו מייד. בהמשך הן נסגרו כשהצטברו אנשים, אך לא נוצרו תורים ארוכים.

יחסית לעונה לא היה כל כך קר, אך מדי פעם היה מטח של גשם, שהביא את האנשים בריצה אל הסככה. החיילת באקווריום נותרה לבדה ולא נראה כל שוטר או מאבטח בסביבה, גם אחרי שחיילת אחרת החליפה אותה בתפקיד. לקראת 6 הגיע מיודענו ח' שגר בבידו, והסביר שבשל פעילות של כוחות צבא ומג"ב באזור הכביש היה חסום ולא ניתן היה להגיע מאזור בידו וקטנה מוקדם יותר.

ב-6 לא הגיע אף אחד מהמת"ק לפתוח את השער ההומניטרי, ובשלב זה גם לא היה צורך בכך. יצאנו לקנות כוס תה ואח"כ ישבנו על אחד הספסלים שעוד נותרו בסככה (הם הולכים ומתמעטים לאחרונה, וחלקם שבורים) ושוחחנו עם אשה מבוגרת, שהראתה לנו בגאווה בטלפון שלה תמונות של נכדתה שנולדה הלילה.

לקראת 6:15 הגיע חייל מהמת"ק לפתוח את השער. בינתיים החלו להצטבר תורים. אנשים פשוט הגיעו היום מאוחר יותר בגלל חסימות בכבישים וכעת נוצר לחץ. הגשם גרם לכולם לרצות להיכנס לסככה, החיילת לא השתלטה על המצב ואכן בשלב מסוים קרסו התורים. בינתיים הגיעו גם מאבטחים ואח"כ גם שוטרים, אך כבר היה בלגן.

למרבה הצער גם הפעם בשלב מסויים, עוד לפני 7, החייל מהמת"ק עזב, למרות שהיה צורך במעבר הומניטרי. גם המאבטחים והשוטרים נעלמו וכאשר הגיעו ילדים או חולים לא היה מי שיפתח. צלצלנו למת"ק שם אמרו שבודקים, אך כרגיל זה לא הועיל דבר. עם הזמן שוב נוצרו תורים מסודרים, אך רק ב-7:40 לערך הצטמצמו התורים והצטרפנו לאחד מהם. למרות שהשעה היתה כבר קרובה לשמונה בעמדת הבידוק לא הסכימו להכניס את המבוגרים שעוברים ללא היתר. הם נדרשו להמתין עד 8. על אחד מהם צעקה החיילת (דרך הרמקול) שאם עוד פעם יבוא אפילו דקה לפני 8, היא לא תכניס אותו בכלל. עברנו תוך כחצי שעה.