ח'לת מכחול, חומסה

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
נורית פופר (מצלמת) ודפנה בנאי (כותבת)
24/10/2021
|
Morning
Jewish Terror

נאג'יה  מח'לת מַכחוּל נעצרה ביום ב 18.10.21 בטענה הזויה שזרקה אבן על מכוניתו של אחד המתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי באום זוקא. לנאג'יה תינוקת בת 3 חודשים ועוד 8 ילדים והיא מחזיקה את כל המשק המשפחתי. כמו נמלה חרוצה היא אינה נחה לרגע, מעלות השמש ועד שקיעתה. כל היום עמלה בביתה. מעולם לא ראיתי אותה מתקרבת לכביש ובטח לא זורקת אבנים על מכוניות.

במשטרת בנימין נלקחה ממנה התינוקת ונמסרה לבעלה שלא הורשה להיכנס לתחנה וחיכה כל אותן שעות יחד עם פעילי קואליצית הבקעה שבאו לתמוך,  בחוץ. כעבור שעתיים החלה התינוקת לבכות מרעב והמשטרה סרבה להכניסה אל אמה כדי שזו תיניק אותה. במשך 5 שעות צרחה הילדה הרעבה ולא נרגעה למרות שהפעילים קנו בקבוק ואבקת חלב וניסו להאכילה. הקטנה הרגילה לינוק מאמה, סירבה. בתחנת בנימין  בינתיים ישבה האם נאג'יה, אזוקה בידיה וברגליה, שמעה את הזעקות של בתה ובכתה. אלימות.

הטמפרטורות החלו לרדת, סוף אוקטובר. התינוקת בת 3 חודשים בלבד, בחוץ. אמיר רץ מהר לקנות לה שמיכה, שלא הספיקה. עכשיו, שבוע אחרי, התינוקת חולה  וסובלת משיעול קשה.

למחרת, בחצות הלילה ניתך מטח אבנים על הבית של נאג'יה. מתנחלים מהמאחז הסמוך השאירו את מכוניתם על הכביש והתקרבו חרש למאהל. מאז היא לא ישנה בלילות, כאילו לא די בטראומה שעברה  כל הזמן רצים לה סרטים בראש:  הרי אלה משוגעים ואף אחד לא עוצרinfo-icon אותם. ומה אם יחליטו לשרוף אותה ואת ילדיה? כואב לראות את האישה הנמרצת הזו כל כך חרדה. כמעט לא מתפקדת. אבל כשמגיעים קונים להזמין גבינות, אפשר לראות את נאג'יה הקודמת, תקיפה, מתווכחת ומשיגה את המחיר הרצוי.

חופשת סתיו עכשיו (מכיוון שאין בלוח השנה המוסלמי הרבה חגים, חוגגים כמו באירופה לפי עונות השנה), והילדים בבית. הצחוקים והצעקות שלהם משכיחים קצת את הצרות.

יוסף נסע לעיירה טאמון במרכז הגדה. התלבש חגיגי ושלח את הילדים לתפוס שתי תרנגולות, אותן ימכור שם ויקנה מצרכים למשפחה. יש להם כ-50 תרנגולות שמסתובבות סביב הבית וגם בתוכו, אבל בקיץ הן כמעט ואינן מטילות יותר מארבע ביצים ליום. המשפחה מונה 10 נפשות.

רימא, אשת אשרף, אחיהם הצעיר של יוסף ובורהאן, היתה בעיצומו של בישול מקלובה ללא בשר. (קהילות הרועים כמעט לא אוכלות בשר, כי זה יקר להם). היא אמורה ללדת תוך עשרה ימים וכבד לה מאוד. הזמינה אותנו כאורחות כבוד לחתונה של אחיה בשבוע הבא, וכמובן גם למקלובה שזה עתה הכינה. סירבנו וקבענו שנבוא אחרי הלידה לארוחה גדולה. לרימא יש מטבח חדש, עם משטח שיש וארונות סגורים בווילון. יש גם כיור אבל אין ברז, אז מעמידים קערת מיםinfo-icon ליד כדי לשטוף את הכלים. הכיריים לעומת זאת במצב נורא. מונחות על אבנים על הרצפה ובקושי מספקות אש קבועה לבישול. פתאום זינקה מהן להבה חזקה שאחזה בחולצה, בשעה שהיא בחשה בסיר המקלובה.  פחד אלוהים !!

החשמל שהובטח להם לפני חודש לא הגיע. המצבר של הממיר התקלקל לפני שנתיים כמעט ומאז הם חיים ללא חשמל, בלי מקרר, בלי מכונת כביסה וכמעט ללא אור. יש חיבורים ונורות על התקרה. אך הזרם נמוך ביותר. רק לתאורה.

את בורהאן פגשנו ליד האוהל של אשרף . הוא הזדקן מאוד לאחרונה. החיים הקשים, התקפות המתנחלים (לפני שבוע מתנחל ריסס בפניו) ובעיות בריאות גורמות לגבר היקר הזה, בן ה-48 , להיראות הרבה יותר מבוגר מגילו. הוא היה בדרכו לרופא.

נסענו לבקר את אשתו והילדות, אבל הילדים של רימא זינקו לתוך המכונית וסירבו לצאת ממנה. אז לקחנו אותן איתנו. משום כך לא נשארנו ל"תה או קפה?" אצל אשת בורהאן, אותה שמחנו לראות אחרי היעדרות של 3 חודשים מהבקעה. בקיץ אין חליבה וחם מאוד, אז היא נוסעת עם הילדות לטאמון הגבוהה יותר ובורהאן נותר לבדו במשק. מאז הריסת מכחוּל ב-2013 בורהאן לא ישן לילה אחד מחוץ למאהל שלו. ההריסה גרמה לו להיאחז חזק יותר באדמתו ולהיצמד אליה.

חומסה
כולם מבקשים בטרייה לגיבוי ומַטענים לרכב כדי לטעון את הטלפונים. שני מוצרים חשובים ויקרי ערך, מאז שישראל הרסה את כל הכפר ואת הפאנלים הסולאריים בנובמבר 2020.

פלסטין ביקשה ממני לשווק עבורה שקדים. עכשיו, בסוף הקיץ אין לצאן מה לאכול במרעה (הם מוציאים את הכבשים למרעה כדי שיהיו בתנועה, אבל אוכל אין). שעורה עולה 1350 ש"ח לטון, אז הם קונים (בגליל) שקדים, מקלפים ונותנים לצאן לאכול את הקליפות. את השקדים הם אוכלים ומנסים למכור, לעזור בפרנסת המשפחות העניות מאוד. בעזרת חברים קנינו מהם 30 ק"ג שקדים.

כשהגענו, התפתח ויכוח בין הנשים והגברים – אצל מי נתארח. הנשים ניצחו. סולידריות מיגדרית... כיף לשבת איתן, לרכל ולקשקש כמו נשים בכל העולם. מזג האוויר בשעות אחר הצהריים נעים וקריר ואווירה חמה.

בשעה וחצי ששהינו שם עברו שני מטסים נמוכים מאוד של מטוסים כבדים (תובלה או צילום), ועשו רעש עצום מעל ראשינו. חשבתי לעצמי, כמה זה לא נעים לחיות כך בתחושה מאויימת וחשופה... מחמוד, חברי בן השנה וחצי ישן כשהגענו, התעורר בבהלה מהמטוסים ולאורך כל הביקור התחבא בין שמלותיה של אמו ורק עיניו הגדולות הביטו בי מבוהלות.