מקאם סת' זהרה: הכיבוש הישראלי מוחק עדויות למורשת הדת והתרבות של הפלסטינים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נהג: ראעד, גדעון סולימני, ריקי ואירית (דווח וצילום)
24/10/2018
|
בוקר
צילום של מקאם סת' זהרה של הצלם עמיקם שווב מ1975 מראה מבנה מוצק ושלם.
צילום של מקאם סת' זהרה של הצלם עמיקם שווב מ1975 מראה מבנה מוצק ושלם.
מבנה המקאם סת' זהרה ההרוס, כיום, ברקע ההתנחלות כוכב השחר
מבנה המקאם סת' זהרה ההרוס, כיום, ברקע ההתנחלות כוכב השחר
Photo: 
Irit Segoli

יצאנו לשמורת הטבע כוכב השחר שנמצאת בתחומי הגדר ושער הכניסה של התנחלות כוכב השחר, כדי לבחון את הריסות מקאם סת' זהרה, ביחד עם הארכיאולוג גדעון סולימני, רגע לפני שגם עדות שטח זו עלולה להימחק.

המטרה הכפולה של משמרת זו כמו קודמותיה היא:

1. להוכיח ולתעד שכאן וכאן על ההרים בגדה היו מוקדי פולחן ועליה לרגל למקאמים/מסגדים, במטרה לדרוש הנגשה, שימור ועוד; להקליט ולגבות עדויות מזקני הכפרים.

2. לפעול לדה-לגיטימציה של הכיבוש והזרועות המבצעות שלו. מקמ"ט דתות (קצין מטה לענייני דתות), שאינו מכיר במקאמים כאתרי פולחן מוסלמים ובכך מועל בתפקידו ובחובתו לדאוג לשלומם. זאת בניגוד ליחסו לאתרי מורשת מקודשים ליהודים (קבר יוסף, קבר רחל וכו'). למעשה, קמ"ט דתות נוקט במדיניות אפרטהייד וזאת בניגוד גמור להצהרות הכתובות שהוא מפרסם באתר שלו. הוא מפקיר את המבנים בידי רט"ג (רשות הטבע והגנים), שכלל אינה אמורה לדאוג לאתרי מורשת דתיים. לחילופין או במקביל מבנים אלו כלואים בשטח צבאי סגור לפלסטינים אך פתוח בפני המתנחלים, וכך גם באתרי עתיקות כמו "חלום יעקב" בבית אל. 

בקיצור, מטרתנו במשמרות אלה לנסות ולהפריע למהלך מחיקת המורשת התרבותית של הפלסטינים על האדמה ממנה נושלו. מחיקה שבאה להגיד לא היו דברים מעולם ומתעלמת מהעובדה שכל המקאמים עומדים על אדמות וואקף, שדינן כדין אדמות פרטיות. מכיוון שהפלסטינים מנועים לגשת למקומות אלה, עקב הכיבוש והשליטה הישראלית בגדה, אנחנו רואות לעצמנו חובה לחקור ולתעד את האתרים המקודשים להם ולהתריע על הפקרתם והריסתם.

בביקור הראשון לא הצלחנו למצוא את שרידי מקאם סת' זהרה. בשני, אחרי הצלבת מידע, מצאנו את השרידים. בשלישי הבאנו את הארכיאולוג גדעון סולימאני.

התצלום של עמיקם שוב של מקאם סת' (ראה למעלה) התפרסם במדריך ישראל (אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ) 1980. ושוב בספר על הנושא שהתפרסם ב1996 עם טקסט של ספי בן יוסף, שמספר על פולחן פעיל במקאם, של בני הכפר דיר ג'ריר. לגרסתו, המקאם נקרא ע"ש אשה בשם זהרה, הקדושה לתושבי דיר ג'ריר, שהיתה ידועה כ"פטרונית הלידות והתינוקות" וסביב הקבר שלה היו קברי תינוקות.

על אדמות דיר ג'ריר הוקמה ההתנחלות כוכב השחר ועל אדמות פלסטיניות  פרטיות של בני הכפר נבנו בתים של המאחז מצפה כרמים ב.."תום לב" כפי שטענו המתנחלים במשפט (הנושא עדיין בטיפול משפטי).

מקאם סת' זהרה, שהריסתו נעשתה להערכתנו תוך שימוש בכלים כבדים, יושב בתוך "שמורת טבע" כוכב השחר, שהוכרזה כשטח צבאי סגור לפלסטינים. המקום לא הוכר כמובן ע"י קמ"ט דתות והשטח משמש את בני ההתנחלות לשם בילוי ספורט וטקסים לאומיים כפי שהראו ממצאים במקום.

שרידי באר מים ושוקת לצאן
שרידי באר מים ושוקת לצאן
Photo: 
Irit Segoli
שלט המכריז על מצפה רחבעם זאבי בשביל המוביל למקאם סת' זהרה. המצפה כבר בנוי ויש גם במה חדשה לידו, אך משום מה השלט טרם הועבר לשם.
שלט המכריז על מצפה רחבעם זאבי בשביל המוביל למקאם סת' זהרה. המצפה כבר בנוי ויש גם במה חדשה לידו, אך משום מה השלט טרם הועבר לשם.
Photo: 
Irit Segoli

להלן תוספת של הארכיאולוג גדעון סולימני:

הכניסה דרך התנחלות כוכב השחר, חלק משביל הליכה הכולל תצפית, בתוך ההתנחלות, על שלוחה היורדת מערבה בגובה 700 מ'. מבנה המקאם, על שם סת' זוהרה קדושה מקומית הקשורה לכפר מאליכ.

מבנה הקבר: גודלו  כארבעה על ארבעה מטר. עובי הקירות כאחד מטר. פתח הכניסה בקיר המערבי. מחרב התפילה בקיר במזרח. מוקף גדרת אבן הבנויה במרחק כשני מטר מקירות המבנה. המבנה ממוטט, השתמרות של שליש תחתון של המבנה. עמד שלם עד שנות ה-80 כולל כיפת המבנה. במבנה בן 400-500 שנה ודומה בסגנון הבנייה ובתוכניתו למאקם סלמאן אל פרסי.