חשמונאים (ניעלין), מכבים (בית סירה)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מרים שיש, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
24/07/2016
|
בוקר

מחסום נעלין (חשמונאים) ומחסום בית סירא (מכבים) – עמוס  ואיטי

מחסום נעלין

ב-5:35 לערך הגענו למחסום נעלין, המכונה "מעבר חשמונאים". עברנו את המחסום עם הרכב וחנינו בצד הדרך מעט אחריו. חצינו את הכביש ועמדנו לצד המקום שבו אנשים מדלגים מעל גדר הבטיחות ויורדים בשביל עפר לכיוון המחסום. מעבר לגדר הבטיחות ממתינים להם דוכני מזון וגם למטה, בדרך המגיעה מנעלין. ילדים מתעסקים עם בלון הגז, מדליקים את האש מתחת לאגן שמן, שבו יטגנו כדורי פלאפל. התור משתרך ממבנה המחסום, מתפצל לשניים בסמוך למבנה, ומגיע כמעט עד הזרוע הצהובה החוסמת את הכניסה מכיוון נעלין. בחרנו אנשים עם לבוש בולט, כדי לבדוק כמה זמן ייקח להם לעבור, וחזרנו לרכבים.

הבודקת במחסום הרכב כבר יודעת מי אנחנו. חיפוש מדוקדק בכלי הרכב כשעל ידיה כפפות ניילוןinfo-icon ולאחר מכן הורשינו לעבור וחנינו בצד הישראלי. ההמולה כאן רבה. סביב הכיכר ובמגרש החניה מכוניות רבות, בעיקר אוטובוסים ומיניבוסים שמסיעים את העובדים למקומות העבודה. התקדמנו לכיוון היציאה מהמחסום. ביתן השירותים פתוח, לשימוש הקהל. אנשים יוצאים בזרם רציף. הקיוסק פתוח. 2 בחורים צעירים מציעים לנו את כוסות התה שקנו. הודינו להם, אך לא לקחנו. אחד האנשים "שלנו" עבר תוך כ-22 דקות. לשני לקח כמעט חצי שעה. כבר אחרי 6 כשאנו מגיעות חזרה למכוניות.

מחסום בית סירא

חזרנו לרכבים ונסענו לכיוון מחסום בית סירא (מכבים). חנינו לאורך הכביש בכיוון מודיעין וירדנו. השעה היתה קרוב ל-6:15. הרבה מכוניות לאורך הכביש, חלקן בחניה כפולה, מחכות לעובדים והרבה עובדים שמחכים להסעה שלהם. אחד האנשים מתלונן בפנינו על כך שלא פותחים את המחסום הזה בימי ששי ועליהם להגיע עד מחסום נעלין. כבר שאלנו על כך בעבר, ונאמר לנו שאין כוונה לפתוח ביום ששי, מסיבות תקציביות. האיש כמובן לא שמח לשמוע זאת, ופנה לאחד הנהגים הממתינים במכוניות. "אתם הקבלנים צריכים לדרוש שיפתחו ביום ששי", הוא אומר לו.

גם כאן בחרנו אדם בלבוש בולט שהגיע מכיוון ספא ובית ע'ור אלתחתא. המתנו מעל חצי שעה – שזה זמן ארוך ביותר במחסום זה – והאיש לא הגיע. אחרים יצאו והתלוננו על העומס שיש היום והאיטיות. כמו כן התלוננו גם כאן על כך שמחסום זה סגור ביום ששי. אדם אחד הסביר לנו שאמנם בכבישי ישראל לוקח פחות מ-10 דקות להגיע מכאן למחסום נעלין, אך דרך הכפרים בגדה בבוקר זה לוקח להם כשעה.

פונה אלינו אדם שהוא קרוב משפחה של אחד הנערים שנפצעו מהירי בשוגג של כוחות צה"ל שהיה בכביש 443 ברמדאן (אירוע שבו נהרג נער חף מפשע). כעת הפכו הנער הפצוע ובני משפחתו למנועי שב"כ. חנה בר"ג כבר מטפלת בסיוע לנער והוריו לקבל אישור להגיע לביקורת בהדסה. כעת האב רוצה סיוע בהסרת המניעה וקבלת ההיתר שלו בחזרה. הנחינו את השואל לגבי המסמכים הנדרשים, אך נאלצנו גם לומר לו שסיכויי ההצלחה מעטים. מאוחר יותר התקשר אלי האב. מסתבר ששניים מבניו נפצעו. מצבם השתפר, אך כעת ניטל מקור הפרנסה של המשפחה. נאלצתי לומר לו שסיכויי הבקשה שלו נמוכים. הוא נחשב כעת לסיכון בטחוני, שמא ירצה להתנקם על פציעת בניו. האיש מתקשה לקבל זאת ומנסה לומר שאינו כועס, הבנים כבר מחלימים וכל רצונו הוא להתפרנס. לתור בהדסה לא הגיעו. קבעו תור חדש ומקווים שבעזרת חנה יצליחו הפעם לקבל אישור.

נואשנו מלחכות ל"איש שלנו" ועזבנו בשעה 7.