קלנדיה - שוב תורים ארוכים

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
24/02/2021
|
בוקר
שוב תורים ארוכים
פחים חדשים במחסום קלנדיה.
כלניות פורחות בשדה ירוק

בוקר עמוס בקלנדיה. הגענו וחנינו בסביבות 6:15. בחוץ השחר כבר עולה. תנועה רציפה של אנשים על הגשר להולכי הרגל. אנחנו מבחינות כבר בדרכנו לגשר שיחסית נקי מסביב בצד הירושלמי. כנראה שעשו כאן מבצע נקיון.

כאשר הגענו לצד הפלסטיני של המחסום, גילינו שיש תורים לא קצרים מחוץ לכניסות לסלאלום. אמנם התקדמו לאיטם, אבל לא ברור למה מגיעים למצב של תורים כאלה. כנראה שאין מספיק עמדות בידוק תיקים פעילות.

פגשנו את אבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה. מאז שסגרו את הכניסה למתחם המחסום מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה וכולם נכנסים מכיוון א-רם (מזרח), הוא עומד ליד הכניסה הזו. אבו רמזי מביא פחות סחורה בזמן האחרון. הוא מגיע בסביבות 4:30 כל בוקר וכבר יש מעט אנשים שעוברים בשעה זו, ונשאר עד שנגמרת הסחורה. הקיוסק עכשיו נמצא במכונית מסחרית בחניה העליונה. לא היה נראה פעיל, אז לא עלינו אליו למעלה. לא היה כל כך קר הבוקר, אז אפשר גם בלי תה...

חזרנו לאזור המחסום. התורים התקדמו לאיטם. רק ב-7:15, כאשר לא היה כבר תור מחוץ לסלאלום, נכנסנו מהכניסה הימנית (המערבית). חיכינו מעט בתוך הסלאלום. כאשר נפתחה הקרוסלה והגענו לאולם, גילינו שהוא מלא באנשים. המחיצה שמחברת בין חלקי האולם היתה סגורה, כך שלא יכולנו לראות מה המצב שם. בגלריה מעל לחלק האמצעי עמד חייל וצפה במתרחש. לא ברור לי למה המשיכו לפתוח את הקרוסלות ולהכניס אנשים לאולם, כאשר התורים לפני עמדות הבידוק לא מתקדמים. בתור שאנחנו חיכינו בו היתה פשוט עצירה במשך כמה דקות מסיבה לא ברורה. בינתיים האולם התמלא אנשים והיה צפוף למדי. מאוד לא רצוי בימים של קורונה. בפרט כאשר אין גשם או רוח כפי שהיה היום, עדיף לחכות באוויר הפתוח מאשר להידחס באולם.  כאשר חודש הבידוק הוא התקדם במהירות, וגם ראינו שפתחו את המחיצה כך שאפשר היה לעבור לחלקים האחרים של האולם ולעמדות בידוק נוספות. כנראה ששם היה פחות לחץ.

אחרי בידוק התיקים ניגשנו לעמוד בתור לעמדת בידוק תעודות ידנית. היו שתיים פעילות והיה תור די ארוך לפניהן. בין הממתינים גם ילדים ובני נוער מהשכונות המסופחות שנותרו מעבר לחומת ההפרדה. אין להם עדיין תעודת זהות, אז הם מחזיקים את תעודת הלידה מנויילנת כדי להציגה במחסום. ככה זה כשיש מחסום בדרך לבית הספר...

היו 5-6 עמדות אלקטרוניות פתוחות, מתוך כ-30 שיש במקום. והן היו בחלק המערבי של האולם. כך שכל מי שנכנס מ-5 היציאות המזרחיות של בידוק התיקים היה צריך לעבור דרך התורים שלפני העמדות הידניות כדי להגיע לעמדות האלקטרוניות. ממש חלם...

החייל בעמדה לא כל כך ידע מה לעשות לנוכח תעודות הזהות שלנו, עם שמות יהודיים בעליל. אך התג של מחסום וואטש הניח את דעתו והוא העביר אותנו בלי עיכובים. בסה"כ לקח לנו כ-20 דקות לעבור.

בחוץ כאמור היה נקי יחסית והוצבו פחים חדשים ויפים. בצד שקרוב לחניה המדרכה היתה נקיה לחלוטין, ואפילו מעבר לגדר הבטון הנמוכה עליה נוהגים אנשים לשבת נראה שניקו את כל האשפה. היו רק כמה כוסות שנזרקו לשם כנראה הבוקר.

בדרך חזרה למכונית השמש כבר מאירה את השדה הריק שליד הכביש והוא כולו ירוק וזרוע נקודות אדומות של כלניות פורחות. התקרבנו קצת כדי לצלם, זה רק אפס קצהו של מרבד הכלניות הנפלא.