כגנבים בלילה: מתנחלים וצה"ל תוקפים בכפרים הפלסטינים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
צביה נורית ואירית (דיווח וצילום), נהג מוסטפה
24/02/2020
|
בוקר

דחפורים בלילה

 

לעת לילה, בשעה 22.00 לשם הדיוק, הגיחו שני דחפורים מכיוון מאחז נופי נחמיה והחלו לחפור ולפלס שטח באדמת איסככא.  150 מבני איסכאכא ויאסוף, שנודע להם על כך מהכריזה במסגדי הכפרים, יצאו להדוף אותם ויכלו להם. חיילי צה"ל שליוו את המתנחלים למשימה הלאומית של השתלטות על אדמות הפלסטינית הגיבו בירי מטולי גז ועשן. "מתנחלים אף פעם לא תוקפים ללא ליווי של חיילים," סיפר ח' ראש מועצת יאסוף.

בעקבות הדיווח הזה הגענו בתיאום למועצת יאסוף, ולפגישה הוזמנו ראש מועצת איסככא וחבר מועצה נוסף מ'. משפחתו של מ' היא משפחת פליטים מ1948 מהכפר טירה שליד לוד. הם נדדו בין מחנות פליטים עד שהתקבלו בברכה באיסכאכא. יש לו 11 ילדים והוא עושה חייל במיזמי בנייה. לאחר התייעצות עם הנוכחים ביטלנו את התוכנית להגיע ולצלם את המקום.

יצאנו איתם אל ההר שבין יאסוף לאיסכאכא, שעליו מקאם שיח' אבו זרד ומשם ח' הצביע על אתרי הביקורים הקודמים שלנו: הביקור במחסום שעל אדמת יאסוף, שמעברו נטועים עצי מאחז תפוח מערב על אדמות יאסוף. החבלה בבית האדום בקצה הכפר שקרוב לתפוח. והאחרון בחלקה שבה נכרתו כ 60 עצי הזית קרוב לרחלים.  https://www.youtube.com/watch?v=niDru6VFJn0&t=28s

הנתונים שחסרים לנו הם: א. מכמה דונם אדמה נושלו הכפרים (ביחד ולחוד) לצורך הקמת ההתנחלויות והמאחזים? ב. בכמה דונם שטחים חקלאיים של שני הכפרים מוגבל העיבוד החקלאי השוטף, או נאסר בכלל? אדמות כאלו שלכאורה "נזנחות" הן טרף קל להשתלטות המתנחלים והמדינה. ג. כמה פלישות "ספונטניות" כאלו אירעו במהלך השנה החולפת (ובכלל)? ד. כמה פגיעות ברכוש אירעו בתוך הכפרים כולל כתובות נאצה, פגיעה במכוניות ובתים במהלך השנים האחרונות (בנוסף על שריפת המסגד ביאסוף לפני מספר שנים)?

ללא הנתונים האלו התמונה שמתקבלת מביקור בודד היא חלקית מדי. ניתן להשלים את התמונה ולהתחיל לעקוב באופן רציף אחר ההתנכלויות והפגיעות שסופגים כפרים כמו יאסוף ובורין החל משנה זו. מרגע שנעשה זאת גם המוטיבציה של בני הכפרים לידע אותנו תגבר.

יאסוף ואיסכאכא לפותים בטבעת חנק של שתי התנחלויות ושני מאחזים אגרסיביים: נופי נחמיה (מאחז של ההתנחלות רחלים) הוקם ב 2003  כדי לייצר לרצף טריטוריאלי בין התנחלויות שילה/עלי לאריאל. איש לא מסתיר את הכוונות הללו בכתובים.

תושבי שני הכפרים הפלסטינים שוקלים בחיוב להתאחד. ראש המועצה הו מכשיר לחקאים שתי דרכים לאדמותיהם ומגרש כדור רגל שנמצא בהקמה.

למחרת ביקורנו ביאסוף בליל ה25.2.20 חדרו מתנחלים לכפר חתכו צמיגי מספר מכוניות וריססו הצהרת מלחמה וסיסמת בחירות לכל דבר: "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה".

ח' שלח את התצלום וביקש בטלפון לתרגם לו מה כתוב ולהסביר מה זה "יהודה ושומרון" ?

 

מיאסוף יצאנו לאתר לא רחוק: מקאם אבו אלעוף. היה יום יפה השקדיות פרחו מכל עבר ואולי גם חיפשנו חוויה מתקנת. המבנה המסיבי והעתיק של מקאם אבו אל עוף מתנוסס על ראש גבעה גבוהה ויפה, מלאה בשרידי מבנים ובית, שנראה שזה לא מכבר גרו בו. הוא מוקף בכרמים ובשקדיות ורודות בשיא פריחתן. דרומית לו נראה הכפר הגדול סינג'יל. לרגע ניתן לחלום על יופי לא מופרע בארקדיה קדמונית שכזו. אבל במציאות כמו במציאות של מקאם שיח' זרד האתר מוקף בטבעת של התנחלויות. על ההר הכחלחל שנראה מאחורי המקאם השתלט מאחז בשם גבעת הראל. האזור כולו לפות בהתנחלויות הענק: עלי, שילה, ומעלה לבונה ומאחזי כל אחת מהן כולל גבעת הראל וגבעת הרועה.

בעודנו משוטטות על ההר, עברו חמש נשים שעל ראש שתיים מהן שקי זעתר ענקיים. אחרי שתי דקות שיחה בתרגומו של מוסטפה נשלף צרור זעתר ריחני בנדיבות ובחיוך רחב. וגם הסיפורים: במסיק האחרון בכפר הפלסטיני המוסקים השאירו על האדמה שקים מלאים בזיתים, באו המתנחלים אחרי שהמוסקים הלכו, כנראה כדרכם בלילה, וחתכו בשקית יפנית את השקים. הזיתים התפזרו. בלילות הם גם נכנסים לכפר ומרססים על קירות הבתים כתובות נאצה וחותכים צמיגים. גם הצבא נכנס בלילות ומטיל אימתו על התושבים הישנים. הן אינן מעיזות לצאת מהבית בלילה.

מי היה אבו אלעוף? הוא היה חבר טוב של הנביא מוחמד, סיפר ר', מורה לספורט בגימלאות וחקלאי שאדמותיו סמוכות מאד לאתר. הוא ראה אותנו, שמע עברית והיה בטוח שאנחנו מתנחלים. בכל זאת החליט לעלות "מה יש לי לפחד? אלו אדמות שלנו," אמר בעברית רהוטה. כשהיה בן  12-13 היה בא למקאם בכל יום חמישי, "מדליקים נרות, מתפללים, מבקשים." היו באים אנשים מסינג'יל, מתורמוס עייא וגם משכם. "הדרך הראשית בין רמאללה לשכם עברה כאן. עד היום אני עולה נח ומתפלל במקאם. היום מתנחלים מבקרים במקום. אפילו אבנים עתיקות הם גונבים מהמבנים."
כרמי הזיתים שלו נפגעו לא אחת ולא שתיים  בידי מתנחלי המאחזים גבעת הרועה וגבעת הראל. הוא דיווח ליש דין ונמצא בקשר עם זכריה. הוא שאל מה קרה לאריק אשרמן מרבנים לזכויות אדם שכבר מזמן לא היה כאן. נורית אמרה לו שהוא עסוק מאד בבקעה.

נפרדנו בידידות והחלפנו מספרי טלפון. הוא ישמח להדריך קבוצה ולספר על המקאם ועל האזור.