גבעה 22 ליד קריית ארבע וליד חברון, נקראת בפי המתנחלים גבעת המבשר. כאן אפשר לראות את הסימנים של השיטה הידועה: שליחת זרועות של כיבוש בצורת שכונות יהודיות רחוקות זו מזו: מגדל, מחסומים, קראוונים נטושים, והעיקר תפיסת בעלות על קרקע שיש עליה ויכוח למי היא שייכת. כמובן - עצם שהותם שם יצריך הגנה צה״לית. קבוצות מתנחלים עולות לכאן מדי פעם לעשות מדורה, וכך היה אתמול. מישהו סיפר לנו ובאנו לראות. הכניסה לגבעה היא מכביש 60 דרך הכיכר של בית ענון. הדרך עוברת דרך שכונה פלסטינית שיש בה קיוסק עם פלאפל מצוין .
חברון, ציר המתפללים
צילום:
Hagit Back
כך נראית עמדת החיילים (דרך חלון גשום) ששומרים על ציר המתפללים. בסופי השבוע המוני מתנחלים שועטים בציר הזה (המחבר בין קריית ארבע למערת המכפלה) לעבר מערת מכפלה. רוב התושבים הפלסטינים שחיו בין שני צידי הציר עזבו את בתיהם
בגלל התנכלויות מצד המתנחלים. לצה״ל יש שלוש עמדות שמירה לאורך הציר. והן מאוישות 24/7 . נפש חיה אינה עוברת פה בקור הזה היום.
חברון, מחסום עיקול 160
צילום:
Hagit Back
מחסום עיקול 160: קרן הידידות של הנוצרים מחלקת ממתקים לחיילים בעמדת שמירה זו
חברון, עוד עמדת שמירה
צילום:
Hagit Back
קרן הידידות הנוצרית מחלקת ממתקים גם בעמדת השמירה בכניסה לשכונת אברהם אבינו . לפלסטינים אסור לעבור בחלק זה של העיר
חברון, עמדת שמירה לא מאוישת
צילום:
Hagit Back
מחסום שאינו מאויש בשכונת קפישה (סוף ציר ציון, שמתחיל ממחסום עיקול 160) ולכן אין פה תופעות כמו חיכוכים עם חיילים על בסיס יומיומי. הוא יושב על ציר נסיעה מרכזי אל השכונה אבל למכוניות פלסטיניות אסור לעבור בו. ליבי נשבר היום למראה אם צעירה עם תינוק בן שלושה ימים, שיצאה בוכה מהמכונית כדי להמשיך את דרכה ברגל. אמה תמכה בה. כל כך קר ורטוב. אמרתי להן מברוכּ ומזל טוב לכבוד התינוק וניגבתי את טיפות הגשם מהמשקפיים ואת הדמעות מהעיניים.
