קלנדיה - קר אך סביר. לכלוך ועזובה.

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
24/01/2018
|
בוקר

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך, קר וגשום. הגשם גורם לכך שאין מתפללים ליד החניה. גם בבית הקפה הסמוך שבד"כ חצרו מלאה בשעה זו, כולם נדחקו היום פנימה בשל הגשם. גם בכניסה למחסום רק בודדים מתפללים באזור המקורה. במחסום תורים קצרים יחסית, כנראה הרבה אנשים לא יצאו היום בשל הגשם, אם כי כצפוי הוא פסק אחרי זמן קצר. מוכר הבייגלה אומר שגם אתמול היה בסדר. מוכר העוגות התמקם בתוך הסככה, כי המקום בו הוא עומד בד"כ אינו מקורה. זמן קצר אחרי שהגענו נפתח הקיוסק.

הפעם כל 5 עמדות הבידוק עבדו וקצב המעבר היה סביר. עד אחרי 6 היו תורים לא ארוכים.

ליד הכניסה למכלאה השמאלית הוצב כסא אדום רעוע, לא ברור מהיכן הגיע. מדי פעם ראינו אדם מבוגר מתיישב עליו, במקום לחכות בעמידה.

מאבטח וחייל מהמת"ק הגיעו רק לקראת 6:20, לפתוח את השער ההומניטרי. זה אמנם לא היה חיוני היום, אך מרגע שראו אותם מייד יצאו אנשים ונשים מהתור וניגשו אל השער. בחוץ החל להאיר היום ויצאנו לראות מה המצב. הרוחות עשו שמות בגדר הפח התוחמת את הדרך מהכביש למחסום דרך מה שהיה פעם מגרש החניה.

 

כסא אדום רעוע
צילום: 
רונית דהאן-רמתי
גדר הפח שניזוקה מהרוחות
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

לא נראה שנעשו פעולות בינוי כלשהן באזור הזה או באזור הכיכר. לא ברור למה מיהרו להרוס את הכיכר ולהפוך את מגרש החניה למקום אחסון לחומרי בניין כבר לפני כחצי שנה, דבר שמכביד מאוד על האנשים. השמש החלה לזרוח מבעד לעננים. חזרנו פנימה וניגשנו לקיוסק כדי לקנות תה חם.

לפתע ראינו את השמים המציצים בין הגדרות נצבעים באדום-ורוד ויצאנו שוב לצפות בזריחה.

מגרש החניה כמקום אחסון לחומרי בנין
צילום: 
רונית דהאן-רמתי
זריחה
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

ב-6:35 לערך התורים התקצרו מאוד והצטרפנו לאחד מהם. אך כאשר חיכינו ראינו שהתורים שוב מתארכים ואף מתחילים לחרוג מהסככה. כנראה אנשים (במיוחד מי שעובד בבניין) המתינו היום בבית וכאשר נוכחו לדעת שהגשם אכן פסק החליטו בכל זאת לצאת לעבודה. יצאנו מהתור ונשארנו בסככה עד ששוב התקצרו התורים בסביבות שבע. אז הצטרפנו שוב לתור. בזמן שהמתנו במכלאה השמאלית, הקרובה ביותר לאקווריום, הבחנו שבשטח הסטרילי בו נמצאים "כוחותינו" מוטל סכין קטן, כנראה שהכוחות שאכלו שם שכחו את הסכין. לא סביר בעינינו שפלסטיני שרצה להיפטר מסכין לפני הבידוק יזרוק אותו לשם במקום לשטח שבין המכלאות.

אחרי שעברנו את הקרוסלות והמתנו בתור לפני אחת מעמדות הבידוק, הבחנו מעל ראשי האנשים שבשטח המחסום עצמו כבר בנו משהו – נראה קצה של מבנה בבנייה, מימין למגדל התצפית.

לקח לנו כרבע שעה לעבור. חברתנו תמר פליישמן דיווחה בשבוע שעבר שפקחים של עיריית ירושלים רשמו דוחות לרוכלים בצד הפלסטיני של המחסום (שגם הוא באחריות עיריית ירושלים, לכן אנו רשאיות לעבור לשם). אז אם לעיריית ירושלים יש עודף כוח אדם, הנה כמה הצעות לטיפול בצד הישראלי של המחסום:

בעציצי הבטון שהוצבו באזור המחסום אין כמובן צמחים, הם מתפקדים כפחי אשפה.

שלט גדול שכתוב עליו "מחדשים לך" ומפורטות פעולות הבינוי והכבישים שעושה העיריה ליד המחסום נפל מזמן ורק המסגרת נותרה שרועה על המדרכה. הפח משמש למחסה מהגשם והשמש

בצד השני של הכביש גדרות שבורות ואשפה מתגלגלת.

עציצי בטון מתפקדים כפחי אשפה
צילום: 
רונית דהאן-רמתי
אשפה לאורך הגדר
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

גם כשכבר מנקים כאן (בערך פעם בשנה) מנקים רק את המדרכות אך לא את האשפה שמאחורי גדר האבן הנמוכה.

בדרך לחניה תמרור שנפל, ברקע חומת ההפרדה.

וליד החניה שלט נוסף המודיע ש"מחדשים לך" שכבר כשבועיים לפחות נשען על עמוד החשמל.

ועוד לא אמרנו כלום על תאורה בדרך אל המחסום שבקטע מסויים אינה פועלת כבר שנים!

תמרור שנפל. ברקע חומת ההפרדה.
צילום: 
רונית דהאן-רמתי
שלט "מחדשים לך" שכבר שבועיים לפחות נשען על עמוד החשמל.
צילום: 
רונית דהאן-רמתי