אבו סאפי דרום הר חברון: סוף סוף הגיע הגשם

משמרת לאבו סאפי, דרום הר חברון

לפני מחסום מיתר בולדוזר מופעל להרחבת החניה לנהגים ישראלים. בתוך המחסום מרכיבים סככה גדולה, אולי לבדיקת אנשים ונשים. חניות הפלסטינים עמוסות משני הצדדים. בחניה שלושה אוטובוסים של מבקרי אסירים. המבקרים מוסעים עם תחבורה ישראלית לבתי הכלא.

המשכנו לשטח של אבו סאפי. נוריס, אישתו עם העדר והבנות הקטנות. אבו סאפי חורש את החלקות שלו. הצטרפנו למרעה. לא רחוק נראית מערה .מסתבר שהשכן שלהם משכן שם את העדר שלו בימי החורף. כשאבו סאפי סיים לחרוש נפגשנו אצלו בבית. הוא מספר שלפני מספר ימים, כשהבת רנין רעתה סמוך לבאר שלהם, טרקטורון של המתנחלים הגיע לשם, מה שגרם לה פחד גדול והיא חזרה הביתה. היה מענין לשוחח עם שתי בנותיהם -- האחת בת 18 והשניה בת 16. מידי יום הן קמות בשעה 6.00 וב-7.15 אוספת אותן הסעה לתיכון בדהריה, מרחק לא קטן. סמוע יותר קרובה ושאר האחיות לומדות שם. זו החלטה של משרד החינוך הפלסטיני.

אבו סאפי מאד גאה על כך שהמשק שלו אוטרקי ואינם צריכים להיות תלויים באחרים. כבר זרע חיטה ושעורה ובהמשך יזרע בקיה, שעועית, פקוס ותירס. כרגיל כל מפגש איתו מרתק. הוא סיפר על הריסת ביתו ב-1990. היה נחוש לא לזוז משם ובנה מחדש.

בערב מוחמד התקשר אליו לברר האם יורד אצלם גשם, שכה ציפו לו. אכן יורד והוא מבסוט מאד. גם אנחנו.