ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מרינה בנאי ורותי תובל (מדווחת)
23/11/2017
|
אחה"צ
מחסום עאנין: המנעול לא נפתח
מחסום עאנין: המנעול לא נפתח
Photo: 
Ruti Tuval
מחסום עאנין: תור נדיר באורכו במחסום זה
מחסום עאנין: תור נדיר באורכו במחסום זה
Photo: 
Ruti Tuval
מחסום עאנין: הנערים מחכים, אוליבכל זאת יעבירו אותם כאן
מחסום עאנין: הנערים מחכים, אוליבכל זאת יעבירו אותם כאן
Photo: 
Ruti Tuval

15:50 מחסום עאנין (מחסום חקלאי)

החיילים מגיעים דקות ספורות אחרינו ונאבקים עם המנעול הבעייתי הסוגר את שערי המחסום - שנפתח לבסוף. קהל הממתינים הרב, שמנסה לעבור הביתה כגוש כהרגלו, נהדף לאחור יחד עם הטרקטור היחיד, בקריאות: "חמסה-חמסה" (להיכנס בחמישה כל פעם). כל אחד בתורו מוסר את רשיונו לחייל. שני נערים סורבו לעבור כי התסריח (רישיון המעבר) שלהם תקף במחסום ברטעה בלבד. עתה עליהם לבזבז את כספם הדל על כשעה נסיעה לכפרם, שנמצא במרחק חמש דקות הליכה מהמחסום הזה. אנחנו מציעות להם טרמפ אך הם מחייכים במבוכה וממשיכים להמתין מחוץ לשער. נראה שהם כבר מנוסים ומקווים שהחיילים ייעתרו להם. הפצרותינו לא עוזרות, אולי אפילו מקלקלות: "זה לא גן ילדים," אומר לנו חייל. אנחנו מתרחקות ואז הנערים נקראים אל החיילים ומופנים להמתין בצד. מניסיוננו, פירוש הדבר שלאחר "בירור טלפוני" כלשהו הם יורשו לעבור.

בצומת אנחנו פוגשות את מיודענו פאאז שמבקש להשיג אישור מעבר למרחב התפר לכלתו. לדבריו רק לבעלי האדמות ולקרוביהם מדרגה ראשונה ניתן אישור לצאת לעבודה בחקלאות.

 

16:35 מחסום טורה-שקד (מחסום "מרקם חיים")

מכוניות ספורות, נשים עם ילדים ופועלים מועטים עוברים במחסום השקט הזה.

 

16:55 מחסום ברטעה-ריחן (בצד הפלסטיני)

החניון מלא עד אפס מקום. ריח עז של דגים טריים עולה מדוכן מאולתר ומולו מנסה מישהו למכור טלפונים ניידים מתוך תא המטען ברכבו. המונים חוזרים עכשיו מהעבודה והקרוסלה נעה ללא הפסקה. אדם אחד שמבקש לעבור בכיוון ההפוך מתקשה לעצור את הזרם ועלי היפה עוצרinfo-icon באסרטיביות את התנועה ועוזר לו להיכנס לקרוסלה. עלי מבקש מאיתנו בקשה אבסורדית ממש: הוא רוצה משפט חוזר: שופטת בבית המשפט הצבאי בסאלם זיכתה אותו (הוא אב לארבעה ילדים, מה לו ולזריקת אבנים שהעליל עליו אויבו משכבר) אבל הצבא ערער בבית המשפט הצבאי בעופר ושם נגזרו עליו 4 חודשי מאסר, מתוכם ישב 3 שבועות ("השתגעתי" הוא אומר). את חירותו קנה בעבור 12,000 שקלים שעורך הדין שלו "קימבן" לדבריו. עכשיו אין פרנסה כי המכונית נמכרה והתסריח (אישור מעבר) בוטל. "טוב, לא צריך משפט," הוא מתפשר, "רק שיחזירו את האישור שלי לעבור במחסום ברטעה וזהו". פגשנו גם את האדי השמח תמיד, ואת ג'יהאד שמנסה להשיב אליו דמי ערבות בסך 15,000 שקלים.  עבודה רבה נוספת לסילביה, אליה ותמי המסורות.

17:45 - עזבנו.