ליווי רועים באל עוג'ה: יוצאים למרעה תמיד בפחד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל וינר (מדווחת ומצלמת) , נורית בודינסקי , אתי יחיאלי
23/08/2021
|
בוקר

הגענו לדרום הבקעה בשעה 6.10 מול  המסעדה של עומר . שלושה עדרים של אבו א', בנו א' ואום ר' - שיצאו מביתם בדיוק, ונ', וצעדו בחשכה כ-3 קילומטרים - כבר רעו שם. הם לא חצו את הכביש המוביל לאנדרטת הנ"ד (לזכר 54 חיילי צה"ל שניספו במקום).

עדיין נותר עשב בצד הזה של הכביש וכל רועה  תפס כיוון  בשטח. הכבשים רעו להן בנחת וליחכו בתאווה גדולה גם את העשב היבש והקוצים.  שוחחנו  בערבית ובעברית על המצב, על המתנחל עומר שמרחיב את החווה שלו מכל עבר ונוטע מטעים מושקים, אשר בוהקים למרחקים בירוק-העד שלהם על רקע המדבר הצהוב והעשב היבש  שנותר לכבשי הרועים מעוג'ה.

ב- 8.00  החום  כבר החל להעיק על הכבשים, והרועים החלו לנוע בחזרה הביתה.

היום הסתיים בשקט ובשלווה מבחינת היעדרם של הצבא והמתנחלים, אך גם ביום כזה זרמי העומק של הכעס, המועקה והפחדים אינם מרפים מהרועים  וגם מאיתנו, במיוחד כשחזרנו לבתינו ב"עולם אחר" ושונה כל כך שבו עדיין אפשרי לתכנן ולדעת מה ילד יום מבלי לחשוש מהלא נודע שיכול לצוץ בכל רגע .