מת"ק עציון: למה להתחשב אם אפשר לא
שתפו:
צופות ומדווחות:
שלומית ש. אורה א.
23/07/2018
|
בוקר
10.45 במגרש חנו מכוניות רבות ואולם ההמתנה היה מלא. הממתינים קיבלו מספרים אך לא הוכנסו פנימה. אחדים התלוננו שהם ממתינים זמן רב. דיברנו עם החייל התורן ואמרנו שבאולם מחכים אנשים רבים. “שיחכו!” פסק החייל וסיים את השיחה. בכל זאת , אחרי זמן קצר החל הרמקול להכריז מספרים ולהזמין את בעליהם להיכנס.
פנה אלינו אדם מבוגר וסיפר שבנו חולה מאד ומאושפז בבית חולים בישראל. הוא שהה שלושה שבועות ליד מיטתו ויצא ליום אחד הביתה. כשביקש לחזור אל החולה, לא אפשרו לו להיכנס לישראל. יעצנו לו, ולמנועים אחדים שפנו אלינו, את מיטב עצותינו. נוכחנו שהממתינים באולם הוכנסו מדי פעם פנימה ולפני שעזבנו החל האולם להתרוקן.