בית לחם (300)

צופות: 
נתניה גינסבורג וחנה בר"ג (מדווחת)
23/06/2017
|
בוקר

יום ששי אחרון ברמדאן
 

08:00: הבנו שבצד הפלסטיני, בהשוואה לשנים קודמות, התנועה היתה דלילה למדי. יותר נשים מגברים. בדיקת היתרי המעבר היתה קפדנית, הקפידו גם על מניעת כניסה מנערים מעל גיל 14. השוטרים הפלסטינים ואנשי המינהל הפלסטיני השתדלו למנוע את הכניסה למחסום מנערים ובחורים צעירים. הם התרגלו לכיבוש??

המסלול למעבר נשים שמטפס במעלה גבעה, קשה לרבות מהנשים המבוגרות. אחרי המעבר במחסום ועד לאוטובוסים יש לעבור עוד כברת דרך לא קצרה, בחום ובשמש. לגברים המסלול הרבה יותר נוח.

הזוהמה מצטברת לצידי המסלולים. 

ההסעה באוטובוסים פעלה באופן מהיר ויעיל. קטע מדרך חברון נחסם למעבר מכוניות ישראליות, וכך גם כמה רחובות סמוכים המובילים לדרך חברון. זה מאפשר לאוטובוסים מהמחסום לנסוע מהר לעיר העתיקה. 

הצפיה במחסום בימי הששי של הרמדאן מבליטה עד כמה הכיבוש ועלילותיו אלימים גם ללא אלימות פיזית או מילולית מצד אנשי הצבא והמשטרה. חופש פולחן? אווירת חג?

נאלצנו לעזוב בעשר וחצי מסיבות אישיות.