עינאבוס, חווארה
נקודות עיקריות: הפקעת קרקע חקלאית פלסטינית לשימוש של המתנחלים והצבא הישראלי, והטרדה ואלימות מצד המתנחלים מיצהר הן הבעיות האמיתיות של הפלסטינים בשני המקומות.
חווארה: זהו חודש הרמדאן, ונאמר לנו כי ראש העיר אינו יכול להיפגש איתנו. דיברנו עם גבר צעיר חברותי מאוד, א., מי שאחראי על יחסי שיווק בעירייה.
הבעיות מצד המתיישבים מיצהר נמשכות. חקלאים עם חלקות אדמה בסמוך ליצהר אינם יכולים להגיע לאדמתם כדי לעבד אותה או למסוק את הזיתים, אשר נגזלים על ידי המתנחלים. חלקות אדמה לאורך הגדר סביב יצהר הוכרזו כשטח צבאי סגור. למועצת העיר חווארה לא ניתנה סיבה למהלך הזה.
הפקעת הקרקע האגרסיבית והגדולה ביותר היא חדשה. 500 דונם של אדמות מחוץ ליצהר, השייכות לחווארה ולעוורתא, הופקעו על-ידי המינהל לצורך בניית כביש חדש עבור המתנחלים ועבור הצבא כדי לעקוף את חווארה. הכביש ייסלל מזעאתרא (צומת תפוח) עד למשרדי המנהל בפאתי חווארה. לכפרים לאורך תוואי הכביש החדש לא תהיה גישה אליו. לכביש הקיים, אשר משמש כיום את המתנחלים, הצבא והפלסטינים, יהיו מעברים תחתיים כאשר ייבנה הכביש החדש. א. הראה לנו סימולציה של הכביש החדש במחשב. רוחב הכביש יהיה 20 מטר, עם האספלט ואת השוליים בכל צד. תוקם כיכר תנועה גדולה היכן שנמצא היום המחסום בין חווארה לשכם. העבודה על הכביש טרם החלה. כשהסתכלתי על הסימולציה חשבתי שיהיה נחמד אם ממשלת ישראל סוף סוף תבנה כביש כזה בגליל עבור כל האזרחים בישראל. כמובן שהבעלים הפלסטינים של הקרקעות המופקעות לא קיבלו כל פיצוי.
חווארה מקבלת את המים שלה מחברת "מקורות", ואמורה לקבל 16 בר (יחידת לחץ) ליום, כמו שנכתב בהסכם עם חברת מקורות. פלסטינים ראו עובד של חברת מקורות, שהם בטוחים שהוא מתנחל, בא אל מד-המים כל יום ומוריד אותו ל-6 בר. שאלנו האם האדם הזה עשה זאת על דעת עצמו או שהוא מילא הוראות. א' לא ידע את התשובה, אבל בלילה מישהו ממועצת חווארה הולך ומחזיר את הלחץ ל-16. זהו משחק מתמשך של חתול ועכבר.
את החשמל בעיר מספקת חברה פלסטינית בשכם, אשר מקבלת אותו מישראל. ישנם אזורים בעיר בהם אספקת החשמל מספקת, אך בתחומים אחרים (35% של העיר) הזרם אינו מספיק אפילו לתאורה.
שאלנו איך א' רואה את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא הביע תקווה כי האומות המאוחדות לבסוף ידרשו מישראל ליישם את ההחלטות להן חיכו במשך שנים רבות. "תנו לנו לחיות," הוא אמר. "תנו לנו את אדמתנו כדי שנוכל לחיות. מדוע יש אנשים שיש להם כל מה שהם צריכים, ויש אחרים ללא זכויות?"
עינאבוס: דיברנו עם אדם שהיה המזכיר וראש המועצה במשך 14 שנים. עינאבוס הוא כפר קטן, עם אוכלוסייה של 2900 נפש, ליד חווארה. הלכנו לשם אחרי שקראתי על התקרית ביניהם לבין המתיישבים של יצהר כפי שדווחו על-ידי ארגון בצלם. באירוע שני כפריים עבדו על דחפור, על אדמה השייכת לכפר, כדי לשפר נתיב עבור החקלאים כדי להגיע לחלקות שלהם. 30 מתנחלים (מיצהר) נושאים מקלות, הקיפו את הדחפור, השליכו עליו אבנים, שבר לו את השמשה, ותקפו את השניים. שני הגברים ניסו להימלט אל הכפר. אנשי הכפר הבחינו במתרחש וכ-50 גברים מהכפר באו כדי לעזור להם. פרצה קטטה. המתנחלים קראו לצבא אשר בא וירה כדורים מצופים בגומי וגז מדמיע. הכפריים ברחו אל הכפר. שני הגברים ואנשים נוספים מהכפר נפצעו ונלקחו לבית החולים בשכם. המתנחלים המשיכו לפגוע בדחפור עוד יותר על ידי שיסוף הצמיגים וקריעת חוטי חשמל מן המנוע. שאלנו מה קרה מאז הדו"ח של ארגון בצלם. הבעלים של הדחפור לקח אותו לתיקון אשר יעלה 20,000 ש "ח. תלונה ודרישה לפיצויים הוגשו למנהל, אבל לכפריים אין הרבה תקווה.
"תושבי יצהר", אמר ראש המועצה, "גורמים צרות לכל הכפרים באזור – כל יום לכפר אחר. בעוריף בחור צעיר נהרג. רק בשבת יש לנו שקט. כל המתנחלים צריכים לחזור לגבולות 67 ולהשאיר את הפלסטינים לחיות את חייהם. אין לנו בעיות גרועות אחרות – המים והחשמל בסדר. הבעיה האמיתית היחידה היא עם המתנחלים הישראלים."