זנותא - מתנחלים מפעילים רחפן ומפחידים כבשים

במעבר מיתר, הרבה פועלים לא הגיעו, כי עדיין חג למוסלמים, והחנייה רק חצי מלאה.

כביש 60:
נסענו לפרחאן בסימייה. הדרך עדיין ירוקה, יש הרבה גידולים שהם ללא מים, וגדלים בגלל הלחות, כמו פכוס. פרחאן בבית. בגלל החג, אישתו נסעה ליריחו, לביקור משפחתי. הבן של פרחאן נפצע ברגל מתאונה, עדיין מחלים ולא יכול לעבוד. הוא סקר את המצב, בכפר ובסביבה: הסיפור של ביה"ס והמשפט נגדם, עדיין בבית המשפט ולא הסתיים.
אין שביתה וחזרו ללימודים אחרי החג. בבית הספר ישנם רק כ-25 ילדים. ויש שעוברים לצד השני של הכפר, כי גם שם יש בית ספר.

הצבא בדרך כלל לא נכנס סתם לכפר וגם אין בעיות מיוחדות עם המתנחלים.יש בעייה של אספקת חשמל: למרות שבנו את כל התשתית, אין חשמל בעוצמה הדרושה ובאופן סדיר. בנוסף, הצבא לא הירשה לחבר גנרטור לבית שלו.
לפרחאן יש בצד השני של הכביש, בקרבת המאחז  עשהאל, ליד אבו סאפי, אדמות. כשרצו, לפי דרישת המועצה, לבצע מדידות של השטח, המתנחלים היפריעו ולא איפשרו את המדידות. מדי פעם הם מצליחים בצהריים למצוא שעתיים רגועות ואז מודדים.

הצבא גם ירה עליהם בכדי שיסתלקו מהשטח, בטענה שהוא לא שלהם. כל זה למרות שהשטחים הללו הם של תושבים מסמוע.

פרחאן מתעניין בימי הים: הם מאוד רוצים. כבר שלוש שנים שלא יצאו מבית הספר או הכפר. מבקש שניפנה לרחל אפק !

מוחמד מזכיר שגם באל-מופקרה מבקשים להצטרף לימי הים.

המשכנו לפארס בזנותא, שחזר מהקציר. הוא מספר שהם סובלים מהמתנחלים ומהצבא: לפני כשבוע, הגיעו שני מתנחלים (ג'ינג'ים) מחוות מיתרים (של ינון), רכובים על סוסים, לאדמות שלו, והרסו את החלקה. כאשר הבנים שלו ביקשו מהם לצאת, היו קללות וכמעט הלכו מכות. אחר כך המתנחלים עזבו, אבל הטיסו רחפן, שהבהיל את הכבשים.
בנוסף, הם רצו להעביר עדר כבשים לצד השני של הכביש, לכיוון שוויקה, ולשם כך נדרשו לבקש אישור.

סיפור נוסף: כבשים של מתנחלים מחוות יהודה (מול שימעה) אכלו את הייבול בשדה של אחד הפלסטינים, בצד של שוויקה.

אין גבול להתעללויות !