מחסום בית לחם יום ששי שני של רמדאן

צופות: 
חנה בר"ג
23/04/2021
|
בוקר

07:00 - 10:00: אין מילה מתאימה לתאר את מה שראיתי היום במחסום מהמילה עצוב, ואולי גם מייאש. היינו רגילות לדווח על מאות מתפללים צובאים על המחסום ועשרות אוטובוסים מחכים לנוסעים בדרך לתפילה. היום כמעט ולא היו אנשים במחסום ומכל שורת האוטובוסים נותרו שניים בלבד. דרך חברון שהייתה נסגרת בימי ששי של רמאדן היתה פתוחה והמכוניות כולן של ירושלמים הממהרים להכנות לשבת. אנשי "כוחות הביטחון" היו בטלים מתעסוקה. עברו רק בעלי אישורים מחוסנים - וכאלה אין רבים כידוע.

אישה שאנו מכירות משנים עברו נעצרה והייתה מוכנה לשוחח מעט. סיפרה כי באזור בית לחם חברון יש שמועה כי החיסונים מרעילים וגורמים נזק בלתי הפיך והם "תחבולה של הכיבוש". רבים שיכולים היו להתחסן נמנעים מכך עקב השמועות. ספרתי שאני מחוסנת ושרובנו מחוסנים ובינתיים עוד לא שמעתי על תופעות לוואי חמורות כאלה.  סיפרה כי המצב הכלכלי קשה כי חלק מהעובדים בישראל לא חזרו לעבודה. לדבריה רבים מהמעסיקים ניצלו את המגפה להתחמק מתשלומים לעובדים, במיוחד לכאלה שעבדו ללא אישורי עבודה ואין להם כל הגנה.

גבר בשנות השלושים שראה אותנו משוחחות הצטרף לשיחה. הוא מכיר את מחסוםWATCH משנים עברו ושאל האם אנו עדיין פעילות ומה עושות בימים אלה. הוא עובד בישראל, עם תלוש משכורת מסודר. סיפר כי למרות השמועות הוא התחסן וכך רוב הפועלים. גם הוא שמע את השמועות, אך הוא מבין את המערכת וידע שהחיסונים ניתנו לפועלים מתוך הצורך בידיים עובדות. הוא בעל השכלה אקדמית "שלא שווה הרבה" לדבריו, כי הקולג' בו למד לא מוכר בשום מקום. כיום עובד כאיש שירות בבית אבות. 

איש החברה האזרחית שבמקום לא יכול היה להתאפק וניגש לגרש אותי. לא נכנעתי וניסיתי לשוחח אתו ולספר מי אנחנו ומה עושות. הצלחה גדולה לא הייתה לי - "אתן אוהבות פלסטינים, מי יודע למה" (הרמז היה ברור) ובכלל לא מבינות כלום בביטחון ובמצב. לא המשכתי בשיחה חסרת התועלת והלכתי הביתה.