ברטעה-ריחן, עאנין, טורה-שקד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה רייכמן וחסידה שפרן (מדווחת) 
23/04/2018
|
בוקר

מחסום ברטעה-ריחן  06.15

המחסום פתוח וסואן. בית הקפה של המתנחל עמוס לקוחות, הרבה פועלים נוהרים לבנות לנו את העיר חריש. מכוניות רבות ממתינות להתמלא בנוסעים.

אחרי כשנה שבה לא יצאתי למשמרות ראיתי הרבה מאד השקעה בגינון ויפוי. לא שזה מיפה את המצב, שכן הבנתי שלפני ימים אחדים המחסום הזה היה סגור (פסח?).

מחסום עאנין 06.30

השער החיצוני כבר פתוח לרווחה ופותחים כבר את האמצעי, ולאחר כמה דקות נפתח גם השער האחורי שאותו איננו יכולים לראות. האנשים יוצאים בשטף. לא ראינו בעיות. אחרי הרגליים יוצאים גם הטרקטורים, שנראו לי חדשים יותר מאשר בעבר. 

חלקות הזיתים שבצדי הכביש נראות מטופלות יפה, והכל נראה "תקין" מלבד העובדה שכפר חקלאי שלם מנותק מהשטחים החקלאים שלהם. בין עצי הזית אין אפשרות לגדל ירקות וכדומה, וזאת מפני שהשער נפתח רק פעמיים בשבוע.

 

מחסום טורה-שקד

האשפה סביב המכולה נוראית: חמגשיות מלוכלכות וקרועות, קרעי בדים/שקים והמון המון המון המון זבובים. הזבובים נדבקו למונית של פייר, ואנו מיהרנו להיכנס למונית לברוח ולהיפטר מהם תוך כדי הפעלת מגבים ורוח.

לפני שהספקנו לראות מי וכמה נכנסים ויוצאים, הספקנו לראות ב"שיפור" הגדול של הספסלים במכולת ההמתנה. הקרשים שהונחו על הספסלים מאפשרים ישיבה עליהם, אבל הלכלוך שהצטבר מתחת לספסלים אינו חדש כלל וכלל. כנראה שאף אחד לא מרגיש פה "בבית".