חילוץ טלפון של עציר משוחרר מכלא באר שבע
משמרת מיוחדת: חילוץ טלפון של עציר משוחרר מכלא באר שבע
לא אשת בשורות אני היום. עפי המידע מסילביה עשה הטלפון הזה דרך ארוכה עם בעליו.
קודם משטרת רהט ואחרכך מעצר בכלא באר שבע. גם הוא שולח לביתו ללא הטלפון שלו. למה? ככה.
אז נסעתי קודם למשטרת רהט. כולם מספרים שכל השוטרים נמצאים בבמשימות אבטחת בחירות. התעקשתי שמישהו בטח ישנו כדי לבדוק אם הטלפון אצלם. אז במקרה היה אחד כזה.
"יש לך מזל", אמרו לי.
טוב אז הטלפון לא הושאר במשטרה. אז נסענו לכלא אהלי קידר, דרומית לבאר שבע.
"שבתון היום", ענו לי. "אין אף אחד שיכול לבדוק לך. תבואי מחר גיברת."
"בטוח שאין אפשרות לבדוק ולהביא את הטלפון?" שלא ברור למה כל כך קשה להם לתת למשוחרר מיד.
"בטוח, תבואי מחר גיברת."
"אבוא מחר." יש לי ברירה?
איך מתעללים בבני אדם
נשגב מבינתי מה מסובך לשים בתיק קטן את חפצי העצירים הנוסעים לבית המשפט. היה והם לא משוחררים, יחזור התיק הקטן איתם. היה ומי מהם משוחרר, יקבל מיד את קומץ מטלטליו ויסע הביתה עם הטלפון והארנק המכיל את הדברים הכי חיוניים לאדם, גם החגורה שלו לא תופסת משקל ומקום במכונית העצירים. ובכל זאת כבד המשא הזה לשב"ס. לא עולה במוחם בכלל פתרון שכזה.
איך נעשה שהקודקודים שלהם יחשבו אחרת וישנו את הנהלים.
המשך וסיום מוצלח של הסאגה.
חוזרת עכשיו מהכלא והטלפון בידי. בזכות מוחמד האחד והיחיד שנוסע לדהריה הוא גם יוחזר היום לבעליו.