א-ראם, חיזמא, קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
23/01/2018
|
אחה"צ

בקלנדיה:

הרוח הסוחפת, הגשם הטורדני והשביתה במגזר הציבורי גרמו לנוכחות דלה של פלסטינים בדרכים כבמחסום.

מי שכן באו ועמדו לפני הכניסה למשרדי המת"ק היו איש בגיל העמידה שלווה בבחור גבוה ושתקן (שומר ראש?). זה שהדרך הייתה נעולה לא הטריד את האיש, "אני בכיר ברשות" אמר והוסיף שהוא לא צריך להיכנס אליהם כי הם יבואו אליו להביא לו את האישורים שביקש. ואמנם אחרי דקות אחדות  מה שהאיש אמר זה מה שקרה. כנראה שכשיד רוחצת יד אין תורים ואין טרטורים.

"זה בסדר ככה, מה לא?" שאל, - "לא, לא בסדר" עניתי.

הכניסה הראשית לא-רם נראתה כאזור מלחמה. נערים חמושים באבנים וברוגטקות ומולם חיילים  חמושים ברובים ורימונים יידו ויירו ונלחמו אלו באלו.

ענן של גז רבץ על הארץ ולא התפוגג.

אולי/כנראה שונה הרכב החומר הפעיל שברימוני הגז. האמת שבעוצמה נוראה ורעה שכזאת מעולם לא פגשתי ואף פעם לא נמלטתי כמו בפעם הזאת.

*

שבוע מאז שהצבא פלש לכפר חיזמה, השתלט על הפתחים, חסם למעבר רכבים את הכניסה הראשית,

כניסה ראשית חסומה לרכבים
צילום: 
תמר פליישמן

החיילים דורשים ת.ז. מהבאים ברגל ומרשים רק לתושבי היישוב להיכנס.

למה? –"זורקים אבנים" אמרו החיילים וגם:

"נעניש אותם עד שילמדו להתנהג".

"הם חונקים אותנו" אמר חבר חיזמאי.

בדיקה
צילום: 
תמר פליישמן
על המשמר
צילום: 
תמר פליישמן