ניצול, שלילת זכויות, שכר רעב = מעסיקים יהודים

צופות: 
רחל א'
22/11/2021
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

בית משפט לעבודה, בת ים

ליוויתי פועל פלסטיני מבקעת הירדן, שתובע פיצויים ממקום עבודתו בה עבד 10 שנים. המעסיק הוא קיבוץ גלגל, ענף התמרים.

הסיפור הנצלני של מעבידים יהודים ידוע זה שנים: ביישובי הבקעה מעסיקים פלסטינים בשכר שמתחת לשכר מינימום: 14 ₪ לשעה. שכר המינימום הוא 29.12 ₪.

באולם יושבות שופטת, קלדנית, שתי עורכות דין. אחת מייצגת את העובד ואחת את המעסיק (קיבוץ גלגל). הקהל: העובד ואני הקהל. 

הקשבתי, לא המומה, לדברים מעוררי כעס שנאמרו. כולם יודעים שהכל פארסה ומשחקים באיזה משחק בכאילו. מסבירה המייצגת של המעסיק שאין לה שום קשר לעובד. יש לה הסכם עם קבלן שעושה "עבודהinfo-icon קבלנית" תמורת סכום מסויים. הפועל לא קיים. שקוף. הוא אומנם יושב מולם אבל אף אחד לא מתייחס אליו.
שאלתי את מי שייצגה אותו למה הוא בא. אמרה שהם רוצים להראות לו שעושים בשבילו את העבודה, והיא לא פשוטה.

הקבלן שהשם שלו ידוע לא חייב להציג רשימת עובדים ולא שום נייר שמעיד על עבודתם. הוא פלסטיני ואי אפשר לתבוע אותו.

אם הצדק היה רוצה להראות פניו אולי היה תובע על:

  1. מתן שכר מתחת לשכר מינימום.
  2. אי מתן תלושים.
  3. אי מתן כרטיס עובד שמאשר שהעובד עובד אצלם. מתאריך ועד תאריך.
  4. אי מתן זכויות עובד (חופשה, מחלה, נסיעות, פנסיה)
  5. נצלנות פושעת.

הקבלן מקבל סכום כסף עבור עבודה. הפועלים לא רשומים. הוא נותן להם כסף במזומן. גובה מתוכו אחוז מסויים לעצמו.

הנהג שמסיע גובה 20 ₪ ליום עבור ההסעה.

בואו נעשה חשבון:

יום עבודה של 8 שעות:  8X 14=112 ש"ח
פחות 20 = 92 ₪ ליום.

כפול 23 ימי עבודה בחודש = 2016.. אמר שהשכר בסביבות 2000 ₪.

העובדים, שאין להם שום כושר מיקוח מול המעסיק, עובדים ושותקים. חוזרים הביתה עם הגרושים שאינם מסוגלים לפרנס את המשפחה.
כמה צריך לפרנס משפחה בת 6 נפשות כמו שלך, שאלתי. בערך 4000 ₪ לחודש. אז מה עושים? לוקחים הלוואות. ממי? מחברים.

המשפיל הוא שעומדת עורכת דין שמייצגת מפעל בקיבוץ וטוענת שלבחור (זה שלפני רגע לא היה קיים בכלל) היה רישיון עבודה לשלושה חודשים וגם בהם הוא לא עבד כל יום. כי זו עבודה עונתית. אין לה אף נייר. אין שום דבר רשום. אבל היא טוענת שיש לה הסכם עם הקבלן. שגם הוא לא קיים. השופטת שואלת אותה למה לא הבאת נייר והיא לא עונה. והכל ממשיך כמו איזה שיחה מוזרה בין אנשים שלא חשוב מה יוצא להם מהפה. ועורכת הדין אומרת לשופטת, הנה העובד תשאלי אותו. והשופטת  לא שואלת. כי זה לא חשוב.

ואם חשבנו שזה הכל אז כדאי לדעת גם שיש התיישנות. הפועל הגיש את התביעה באיחור ולכן מגיע לו פיצויים רק על 3 השנים האחרונות מתוך ה10 שעבד. על ימי חופשה שלא קיבל לא מגיע לו כלום כי עליהם חלה התיישנות יותר קצרה.

וכדי לשכנע את השופטת שהעובד עבד הוא יצטרך להביא הוכחות. אנשים שעבדו איתו או כאלה שיכולים לאשר שעבד. ניירות אין. ונראה מי יתנדב לנסוע ולהעיד בבית משפט שהעובד עבד.

בקיצור אתה יושב בהיכל הצדק הבנוי לתפארת באזור חדש ומפואר בבת ים והכל פַרְש. כלום.

עכשיו הוא עובד בבית אריזה בהתנחלות בקעות. אורז תמרים. שגדלים בגלגל. באדמות שנגזלו מהפלסטינים.
מה השכר? 14 לשעה.
כמה שעות ביום? 8
כמה משלמים עבור הסעות? 20
לקבלן: שקל על כל 100.
תלוש? אין
זכויות? אין
 

עבדתי בקו לעובד ואני יודעת קצת על חוקי עבודה, אבל כשמדברים עם עורכי דין או מקשיבים בבית משפט לא מבינים כלום.

השופטת הציעה להן להגיע להסכם פשרה של 25,000 ₪. נתנה להם שבועיים לדסקס ולהודיע לה.