הריסות הריסות ועוד הריסות

צופות: 
דפנה בנאי, קרן אבירם, עמרי ברנס, נורית פופר (דיווח וצילום)
22/11/2017
|
בוקר
בקעת הירדן: הריסות באבו אל עג'אג'
בקעת הירדן: הריסות באבו אל עג'אג'
צילום: 
Nurit Poper
בקעת הירדן: הקרוואן ההרוס בפורש בית דג'ן עם השלט המעיד על תרומה של האיחוד האירופי
צילום: 
Nurit Poper
בקעת הירדן: הריסות בפורוש בית דג'ן
צילום: 
Nurit Poper

הריסות, הריסות ועוד הריסות.  
לאחר שבועיים של שקט מתוח חזר הצבא למסע הרס בג'יפתליק ולבפורוש בית דג'ן.

 

יצאנו ב10:00 לעבר בקעת הירדן. יום מעונן עם גשמים לפרקים. אפשר להיות אופטימי שסוף סוף יורד גשם בבקעה, אלמלא הידיעה שיש הריסות בג'יפטליק.

התחנה הראשונה – אבו אל- עג'אג' מול מחנה גדי. כשהגענו ישבו קבוצה של כ 7 גברים בצלו של עץ פיקוס ליד מבנה קיים, ששימש בעבר כתחנת שאיבה. כולם תושבי הכפר. כשראו אותנו  הזמינו אותנו שניכנס. מאחור בין מטע תמרים ובית ישן ורעוע, בנוי מלבני בוץ, היו הההריסות הטריות של בית אבן שנהרס כ3 שעות לפני כן. בשעה 8 הגיע הבולדוזר של המנהל האזרחי. חצי שעה לקח לו להפוך את המבנה לגל אבנים. עבודה יעילה. איש טלוויזיה פלסטיני ראיין שם את בעל הבית ההרוס. הבניה המסורתית באזור היא מלבני בוץ מעורבב בקש. עם הזמן יש התפוררות ודליפה של מיםinfo-icon. לכן משפצים או בונים מחדש בלבנים. לגבי המנהל וממשלת ישראל זה נחשב כעבירה על החוק אם זה בית שגרים בו פלסטינים.
נכנסנו לשיחה עם אדם שהציג עצמו כראש הכפר. הוא בדואי מבאר שבע. גאה במוצאו. אביו הגיע לשם ב 48. מאז הם יושבים באזור זה.  בעל הבית גם הוא מפליטי 48', במקור משיח' מוניס. השטח מוקף מטעי תמרים.

מעבר לכביש יש מחנה צבאי עזוב. דפנה מספרת שיואל מהרשק, איש תנועת העבודה נחוש להקים מאחז של בני קיבוצים (מלח הארץ) או טבעונים  בשטח המחנה ולידו. מאחז גדול, מאושר על הגורמים הרלוונטים. אנחנו משערות שיש קשר בין המיקום של ההריסות והתוכניות של מהרשק. גיא מתעאיוש, איתמר מלוחמים לשלום ודפנה הגישו עתירה משפטית נגד הקמת המאחז באמצעות עו"ד איתי מק ובשלב זה הצלחנו לעצור את הקמתו

בהיותנו שם שמענו שבאזור אחר בג'יפטתליק המכונה שוני, הרסו באותו בוקר דיר. המשמעות, הצאן והטליים יהיו הלילה ובימים והלילות הבאים ללא מחסה. למי שמחליט וכנראה שגם למבצעים, זה ממש לא נוגע.

תוך כדי נסיעה התברר שגם בפורוש בית-דג'ן הרסו בית. עלינו לביתו של זובעה במעלה הגבעה שמשקיפה על חמרה כדי שמ. בנו יהיה מורה הדרך שלנו לאתר ההריסות הטרי. לפני כשלושה חודשים הוא הרס במו ידיו יחד עם חברים מתעאיוש את המגורון לאחר שקיבל צו הריסה. בכך מנע הרס נוסף של הצבא שפוגע  ללא התחשבות כל מה שבדרך כולל עצים צינורות ומיכלי מים. מ. הראה לנו את "ביתו" החדש (אל בית ג'דיד) , אוהל גדול מניילון שהסב לבית מגורים. עדיין לא הרכיב את הארון והמיטה. הבוקר, בשעה שעבד בשדה, ראה את הבולדוזרים מתקדמים והיה בטוח שהם באים להרוס את אוהלו. אישתו חדיג'ה ציירת, הוא הראה לנו  ציור שאשתו סיימה, המצוייר בצבעים כהים. הציור מבטא את האימה המלווה חיים תחת איום ההריסות.

יחד עם מ. נסענו לפורוש בית דג'ן לראות את הקרוואן שהצבא הרס הבוקר בשעה 10..  הקרוואן ששימש כמקום מגורים למשפחה עם ילדים נמצא בלב פרדסים וגידולי ירקות. אדמה חקלאית דשנה ומים למכביר יצרו נוף ירוק קסום הרחק מהכביש וממקום ישוב. למרות שאין התנחלויות באזור והם נמצאים במקום סמוי מן העין הגיע לשם הבולדוזר.  בעל המקום הוא ראש הכפר שהנו גם מנהל הבית ספר המקומי. ציין שזוהי אדמה פרטית.

ברוע לא מובן טרחו מבצעי ההרס גם ללפגוע בצינורות מים ראשיים ולחרר מיכל מים גדול ממש בתחתית תוך כדי שהפכו אות המיכל ושפכו את המים.

בין ההריסות הבחנו בשלט של האיחוד האירופי המעיד שהמגורון הינו תרומה שלהם.

לפני שפנינו חזרה, עוד עלינו לכיוון מקחול לדרוש בשלומם של ידידינו. גם הם חיים  תחת איום להרס בתיהם.

בשעה 4:15 עברנו ליד מחסום חווארה. 2 חיילים ופלסטיני עמדו בצד הדרך.  הפלסטיני סיפר שלפני יומיים השאיל לחבר את רכבו. החבר נעצר במחסום והמכונית נלקחה. בעל המכונית מנסה כעת להשיב את רכושו אך נראה שאפסה לכך תקווה.