קלנדיה

בוקר מסודר אם כי קצת איטי

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 והתורים הגיעו רק לקצה הקרוב של החניון. כך זה נשאר רוב הבוקר.

חייל המת"ק הגיע בשעה 6:05 להפעיל את השער ההומניטרי אבל המפתח נשכח והמאבטח שליווה אותו חזר להביא אותו, כך שהשער נפתח בפעם הראשונה ב- 6:15  ואחר-כך וכל פעם שקהל התאסף לידו.

שמנו לב שהתורים לא התארכו מעבר לשורה הראשונה של המכוניות כל הבוקר והקרוסלות נפתחו בצורה סדירה כל כמה דקות.

הצטרפנו לתור בשעה 6:35, כאשר ראינו שהמכלאות התרוקנו כמעט כל פעם שהקרוסלות נפתחו. אבל בכל זאת לקח לנו 35 דקות להגיע לבידוק ולעבור אותו. היה לנו הרושם שקבוצה חדשה עבדה בבידוק כי החייל לו הראתה הראשונה מאתנו את תעודת הזהות שלה דרך החלון הגיב במבוכה, גם אחרי שהראתה לו את התג של מחסום ווטש. הוא צלצל למפקד שלו לקבל הנחיות. אולי זאת הייתה הסיבה לאיטיות של קצב הבידוק.

עזבנו את המחסום בשעה 7:10. התקרית בה פלסטיני נושא סכין נהרג באזור מחסום הרכבים (כך הבננו מהחדשות) קרתה כשעתיים יותר מאוחר.