המטרה הייתה לצרף אורח מלונדון למשמרת שלנו במחסומים ולערוך לו היכרות עם החיים של הפלסטינים בגדה.

11:45 מחסום אורנית (לשעבר), השער שהיה אמור לשרת את תושבי עזון עטמה כדי להגיע לאדמותיהם סגור ומסוגר, כבעבר, אך נפתחה פרצה בין גדר הטיל והשער המאפשרת לחקלאים החוזרים לבתיהם לעבור ברגל, ללכת כמה ק”מ צפונה עד מחסום X על כביש המערכת. ואכן הגיעו שניים ועברו בפרצה.

12:30 מחסום אליהו עצרנו להראות את פיתוח הנוף ההולך ומשתפר ליד המחסום ומשרדי חברת האבטחה, וכרגיל הגיע איש ביטחון שהסביר לנו שאסור לנו להיות שם. הראינו לאורח גם את הכלבייה שכלביה נלקחים לחטט במכוניות ישראלים ערבים בצאתם לכיוון ישראל. טנדר אחד וארבע רכבים פרטיים היו בבדיקה.

13:00מחסום פלאמיה צפון (914), נינה והרצליה כבר היו שם, עבר בדיוק הטרקטור הראשון לאחר פתיחה (מאוחרת, כך סיפרו,) של המחסום. עברו כמה אנשים ברגל, כרגיל ברכו אותנו לשלום, ועלו על הטרקטור ועל אחרים בדרכם חזרה לכפרים שלהם. עזבנו ובמקום להמשיך לפלאמיה דרום, לשם תגיע המשמרת האחרת, החלטנו להגיע לחבלה.

עולים על הטרקטור אחרי מעבר במחסום 914 בדרך חזרה לכפר

בדרך ניסה האורח להבין איפה חיים המתנחלים, ומה יחסיהם עם הפלסטינים, ואיך אינם פוחדים לחיות ביניהם אם הם לא אהודים. עד אז ראה רק את אורנית, אלקנה, עץ אפרים, התנחלויות במובלעות ממערב לגדר. שינינו תכנית: עצרנו בעזון לקפה וארוחה קלה, המשכנו מזרחה לאורך ההתנחלויות לאורך כביש 55 המתפשטות דרומה על אדמות עזון, מעלה שומרון, קרני שומרון ובנותיהן. סיפרנו את סיפור חוות גלעד המתנוססת על ההר כמבצר הצופה לכל עבר. הגענו עד פונדוק, אשר חלק גדול מאדמותיה הוכרזו כשטח C. בעלי קרקע אינם מקבלים היתרי בנייה מישראל, הם נאלצים לבנות ללא היתר. בתיהם מקבלים צווי הריסה, וגם נהרסים מדי פעם.

חזרנו דרך מחסום אליהו (שתי מכוניות מעוכבות לבדיקה), עברנו באלפי מנשה ואח”כ בערב א-רמאדין והסברנו את המצב המיוחד של הכפר ותושביו. התעכבנו אצל ע. לשמוע ששוב הגיעו חיילים חדשים לחבלה וכבר שבועיים “יש קצת בלגן” המחסום באותו בוקר נפתח באחור של חצי שעה.