מת"ק עציון: "סיבות ביטחוניות" זה הנימוק האוטומטי והגורף למניעת כניסה לישראל

10:30- 12:00

 החניון היה ריק יחסית, אך אתמול לדברי מוכר הקפה היו הרבה יותר אנשים. כמו תמיד, נתנו את המספר של סילביה לאנשים רבים שניגשו אלינו עם בעיות רבות. שמענו סיפורים עצובים של אנשים שפנו לעורכי דין שונים, שלקחו מהם סכומי עתק אך לא עשו דבר כדי לעזור להם. כולל עורך דין של אישה אחת, שמתגורר בגוש.

בעודנו יושבות שם ראינו על המסך, לצד תצוגת המספרים בתור, תמונות שאפשר לתאר אותן רק כתעמולה כוזבת. לא אכתוב על מה שהן הזכירו לנו. למשל תמונת נוף פלסטיני ל כך פסטורלית... אבל איפה האמת על האדמות שהוחרמו לבניית ההתנחלויות, והיכן הסיפורים על הפלסטינים שלא מצליחים להגיע לאדמותיהם?  ומה עם הילדה הקטנה שקוטםת זיתים ומחייכת באושר למצלמה, שנאלצת ללכת מרחק רב לבית הספר שלה או לחצות כבישים מסוכנים, כי בית הספר הקרוב נהרס?

מדי פעם אנשים עמדו בתור ליד הקרוסלה ואז נאמר להם לחזור ולשבת, אבל הלחץ היה גדול ומדי פעם הם חזרו לעמוד בתור.

בקושי התיישבנו כשגבר אחד ניגש ושטח בפנינו סיפור מוכר, וכמעט מייד הוקפנו בכמה גברים שכולם הקשיבו בתשומת לב בתקווה שנוכל לעזור להם.

היו שלושה מקרים של גברים, שיש להם משפחות בישראל והם מנסים להשיג היתר להצטרף אליהן. איך אומרים להם שאין תקווה שזה אכן יקרה. אדם אחד אמר שהוא מנסה כבר למעלה מ 20 שנה להתאחד עם אשתו ועשרת ילדיהם, שגרים בבאר שבע. אחד מילדיו כבר לומד באוניברסיטת בן גוריון. יש לו גם תינוק בן כמה חודשים עם גידול סרטני, אך לא ניתן לו אישור ביקור (הוא מבקר אותו בדרך לא דרך) בטענה שהוא סיכון ביטחוני. הוא אינו יודע מדוע.

אדם אחד אמר שיש לו עוד חודש עד שתסתיים מניעת הכניסה שלו לישראל. שלומית הסבירה לו שייקח אולי עוד חודש-חודשיים עד שהיא תוסר מהמחשב. אם לא, עליו ליצור קשר עם סילביה. מסתבר שרק המשטרה יכולה לספק לו את הסיבה לאי קבלת היתר המעבר. השב"כ לא צריך לעשות זאת. שתי המילים הפשוטות "ביטחון לאומי" מכסות כל נימוק. אין צורך באף סיבה נוספת. כל כך קל לומר ביטחון לאומי, כל כך קשה לפלסטיני להסיר מהתיק שלו.