קבלן, יאטמה

נקודות עיקריות: חברת מקורות עדיין לא מזרימה מספיק מים ל “קבלן”. באופן אירוני, בעונת החורף עכשיו כאשר הבארות מלאות במי גשמים, הכמות עלתה מ- 15-20 ליטר-לאדם-ליום בקיץ ל-60 כל 20 יום. אך זה עדיין מתחת למינימום של 100 ליטר לפי אירגון הבריאות העולמי (כאשר ישראלים נהנים מ- 183 ליטרים ליום לאדם). המועצה משתמשת בשיטת רוטציה וגם סיפקה שעוני-מים בתשלום מראש כדי להבטיח חלוקה שווה.

חקלאות הרוסה מסיבות שונות: (1) הפקעת מאות דונם של אדמה על ידי מתנחלים (2) לחקלאים יש גישה לאדמותיהם הנותרות רק 4-5 ימים בשנה, אז מורשים לעבד אותן ולאסוף את יבולן (3) המחסור הנורא במים בקיץ.

לפני שנתיים עשרים חיילים נכנסו לביתו של א׳, איש המועצה שמארח אותנו, וגרמו לנזק שתיקונו עלה לו 40,000 שקלים. גרוע מכך, הם גרמו לטראומה לארבעת ילדיו, בהוציאם ממיטתם בשעה 2 באישון לילה. החיילים לא מצאו נשק והתנצלו, אך הנזק כבר נעשה.

סגר בקבלן וגם ביאטמה מעכב את הכפריים ביוצאם ובבואם לבתיהם ומאריך את זמן נסיעתם לשכם וליריחו.

ההתנחלויות - רחלים, אריאל ושבות-רחל - אינן מסתפקות ב-2,000 דונם מאדמות יאטמה, לובאן ויאסוף, עליהם השתלטו ב-2012, ועכשיו מתכננות לגזול 2,000 דונם נוספים מכפריים קשי-יום אלה.

קבלן

אנחנו מתקבלות על ידי איש המועצה החדש א׳, איש מלא אנרגיה, אשר קיבל את התפקיד לא מזמן.

אוכלוסייה: 12,000 לפי סקר שנערך לאחרונה בידי סטודנטים מן האוניברסיטה. כאשר ציינתי שבתאריך 05.06.2016, בזמן ביקורנו האחרון, נאמר לנו שהיו 9,000 תושבים, א׳ אמר שזה היה לפי סקר האחרון משנת 2006.

התנחלויות שכנות: עלי, שילה, רחלים.

מים: מחסור חמור.
מקורות מספקת כיום כל 20 יום 60 ליטר ביום לכל אדם. א׳ אומר שהם זקוקים ל-80, מלבד האספקה הנדרשת לבעלי-החיים שלהם. הוא צנוע מכיוון שה- WHO—ארגון הבריאות העולמי קובעת שהמינימום לאדם הוא 100 (ישראלים מקבלים מידי יום 183 ליטר, לפי דו״ח בצל״מ 2010 ;2016). כדי להבטיח חלוקה שווה של מים, הבאלאדיה (מועצה) נוקטת בשתי שיטות: (1) אספקת שעוני-מים בתשלום מראש לכל בית, כך שכל בית-משפחה עם 10 נפשות מקבל רק 12,000 ליטרים ל-20 יום; בתים עם פחות אנשים מקבלים פחות מים. כלומר, כל 20 יום, כל אחד מקבל 60 ליטר-ליום-לאדם. (2) פתיחת ברזי המים ברוטציה כל 12-24 שעות: בתחילה פותחים בשכונה אחת בלבד, סוגרים, ואז פותחים בשכונה אחרת, וכן הלאה (שיטה זו קיימת גם באיסקאקה, כפי שציינו ב- 27.11.16). מים זורמים נגישים רק כל 20 יום לכולם.

כמות זו סבירה, לפי א’, מכיוון שהבארות הפרטיות שלהם מלאות עכשיו במי-גשמים. א׳ מספר לנו שהבאלאדיה לא מנפקת יותר אישורים לבניית בתים חדשים, אלא אם הבונים מתחייבים לחפור באר מים פרטית. לפני 10 שנים כמעט ולא היו בארות בכפר. וכמובן, הם גם נאלצים לקנות בקבוקי מים, או לקבל מים ממובילים, שניהם יקרים.

מי-שופכין: יש מספר כפריים שמשתמשים בהם לעיבוד אדמותיהם. חנה הסבירה ל- א׳ מספר דרכים בהן חקלאים אחרים מייצרים קומפוסט, וכיצד מכונות ביתיות יכולות לטהר מי שופכין.

חשמל: יש להם מספיק

אנרגיית שמש: בתשובה לשאלה של חנה, א׳ אומר שהם לומדים את נושא האנרגיה הסולארית, והם מודעים לאפשרות שזו תוכל להוזיל את חשבונות החשמל שלהם. הם טרם החליטו האם להתקין קולטי-שמש על גג כל בית. הרשות הפלסטינית כבר עזרה לכמה כפרים לעשות את זה.

חזירי בר: א׳ מסביר את התרבות החזירים במחוזותיהם ואת הסכנה מהם. בעבר החזירים היו יורדים לוואדי קאנה כדי לשתות ולאכול. אולם, מאז שהמתנחלים בנו גדירות, החזירים אינם יכולים להגיע לוואדי העשיר  במים, ולכן מגיעים יותר ויותר אל תוך הכפרים. המועצה פנתה לרשות הפלסטינית וביקשה כלי נשק כדי לפתור את הבעיה, אך הרשות סירבה בטענה שהמינהל הישראלי לא יאשר זאת.

התנכלות מצד מתנחלים: מתנחלים מרחלים ומעלי עומדים מסביב ולוטשים עיניים אל מקורות המים שלהם. לפני כמה שנים, כמה מתנחלים נכנסו לבתי הכפר, זרקו אבנים וכתבו כתובות על מכוניותיהם: ״נקמה! מוות!״.

סגר: הכניסה לכפר נסגרת כל 2-3 ימים , בבוקר או בערב. אנשים נאלצים לחכות 3 עד 4 שעות כדי להכנס לכפר או לצאת ממנו. שבועות חולפים ללא סגר ואז לפתע יש סגר בכל שבוע. מספר פעמים בעת נסיעותיו לשכם, א׳ מעוכב ב- 4 עד 5 נקודות בביקורת: ביציאה מן הכפר, ליד סאוויה, בתפוח ועוד. במקום עשרים דקות, המסע אורך פי שלושה זמן - שעה כדי להגיע לשם.

סריקות לילה: לפני שנתיים 50 חיילים סרקו את ביתו של השכן, מספר לנו א׳. לילה אחד, בשעה 2 לפנות בוקר, 20 חיילים נכנסו לביתו שלו בכדי לחפש נשק. עפ”י שנכתב למעלה, הנזק היה רב, אך הוא לא התלונן ביודעו שהמאמץ יהיה לחינם. עיקר הנזק הוא בעוול הנגרם לילדים.

יאטמה

אנחנו מתקבלות בבית-המועצה (מג׳דלס) על ידי ה׳, אדם מריר למדי.

התנחלויות שכנות: שבות-רחל. רחלים נוסדה ב-1994 והפכה חוקית ב-2012. לפני שישה חודשים, ללא סיבה כלשהי, אלא רק כדי למרר את חיינו, המארח שלנו אומר, הצבא סגר את השביל מן הכפר המוליך לדרך 60. נסיעה של 10 דקות ליריחו עכשיו לוקחת 35 דקות.

הפקעת אדמות: ב-2012, שלוש התנחלויות שכנות השתלטו על 2,000 דונם מאדמות יאטמה, לובאן ויאסוף. עכשיו, במאמר בעיתון נכתב שרחלים, אריאל ושבות-רחל, אותן 3 התנחלויות, מבקשות לתפוס 2,000 דונם נוספים מאדמות פרטיות של בני הכפרים. מאז שמענו שמספר אירגונים מנסים לאסוף תרומות כדי למנוע את תפיסת האדמות הלא-חוקית בידי המתנחלים, אדמות השייכות באופן חוקי לכפרים.
״האם ברשותך מצוייה התוכנית להשתלטות, בכתב?״ חנה שואלת. ״לא״, אומר ה׳, ״קראנו על זה בעיתון״. הרעיון, הוא אומר במרירות, ״הוא להשיג עבורם רצף אדמות, כל הדרך עד ליריחו״.