קלנדיה - מסחר ער בפירות, ירקות ושאר מוצרים
בוקר סביר בקלנדיה. אנחנו ממשיכות לחנות בצד הפלסטיני. בשל העבודות בצד הישראלי אין מקום לחנות שם. עוד כשהתקרבנו מהצד הישראלי בחשיכה ראינו שהגשר האימתני מכוסה באורות נוצצים לכבוד כריסטמס. הניגוד בין האורות הנוצצים לבין המתרחש כאן זועק לשמיים...
הגענו ברבע לשש. התחנה הראשונה שלנו היא אצל ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה. שלומו בסדר, אך מצב רוחו ירוד מאז מות אשתו. קשה לחיות בלי אשה, הוא אומר. להתחתן מחדש עולה הרבה כסף, שאין לו.
בסמוך אליו יש דוכן פלאפל ושאר מזונות שפועל כרגיל, וממול הקיוסק. מוכר העוגות התמקם היום מתחת לסככה, ליד אחת הכניסות למבנה המחסום. בשולי הסככה ניצב דוכן חדש בתוך סוג של נגרר. הוא מוכר כרטיסים לטלפונים הניידים (הפלסטינים משתמשים בד"כ בטלפון עם כרטיס משולם מראש) וכן ניתן לטעון אצלו רב קו. יש לו גם רמקול שמכריז על מרכולתו. מעניין איך מתירים לו להתמקם כאן והאם גם לו העיריה תחרים, תהרוס ותרשום דוחות מעת לעת. אם הוא עדיין יהיה כאן במשמרת הבאה שלנו ננסה לשוחח עימו.
האורחים שלנו ביקרו בעבר במחסום, אך זה היה בימי המחסום הישן. כרגיל כשיש לנו אורחים אנחנו עושות איתם סיבוב ומסבירות מה קורה מסביב. ציור הקיר החדש יחסית, לאורך הכביש בו משתרכות המכוניות בדרך אל מחסום הרכב, מרשים מאוד ועומד בניגוד משווע לכיעור וללכלוך מסביב. בכל מקום יש קרטונים ועדויות למסחר הער בפירות וירקות ושאר מוצרים שמתנהל כאן בהמשך היום. ציורי הקיר על קטע החומה הפונה למחנה קלנדיה כבר מכוסים ברובם בפיח, וקשה להבחין בדיוקנו של ברגותי ובכתובת הקוראת לשחרורו, וגם באחד הדיוקנאות של ערפאת.
בין הסככה של מחסום הרכב לבין הגדר של מתחם המחסום להולכי רגל וברקע החומה המגדרת את השכונה שליד המחסום, הצלחנו לצלם קטע מהדקורציה על הגשר. השחר כבר החל לעלות, אז האורות פחות בולטים. כאשר האיר לגמרי האורות כבו.
במתחם המחסום עצמו לא היו תורים מתחת לסככה ומחוצה לה במשך כל זמן שהותנו. שלוש הכניסות היו פתוחות כל הזמן והאנשים הרבים שהגיעו נכנסו מייד ללא עיכובים. ברבע לשבע עברתי עם האורחים שלנו את המחסום. המעבר לקח פחות מ-10 דקות, כולל בדיקת הדרכונים של האורחים. כל 6 העמדות לבידוק חפצים היו פתוחות. לא היו עיכובים מיוחדים. אורחינו זכו לראות איך הפלסטינים עוברים עם הכרטיס המגנטי במכונות האוטומטיות עם המצלמה. וגם איך ילדים עוברים לבית הספר ומציגים את תעודת הלידה המנויילנת ("קושאן") לחיילת בעמדת בידוק התעודות.
בצד הישראלי עלינו על גשר הולכי הרגל האימתני וצפינו בעבודות על השיקוע, וכן במסוף האוטובוסים שהוקם מעברו השני של הגשר ובאזור שבו יש תכנית להקים שכונת מגורים יהודית. במצב הפוליטי הנוכחי זה עוד עלול להתממש. הפעם ירדנו גם למטה וניגשנו לראות אם מבנה השירותים החדש והמבריק שהוצב שם אכן בשימוש. יש בו כניסה לגברים, כניסה לנשים ובאמצע לנכים. אך הפלא ופלא, כל הדלתות היו נעולות...
בדרך חזרה שמנו לב לכך שהפקק לקראת המחסום קצר יחסית. נסענו דרך א-רם, המחסום הזמני ג'בע לא היה מאוייש הפעם. הגענו די מהר למחסום חיזמה אותו אנו עוברים ללא בידוק. מאחר ובתי הספר בחופשת חנוכה מצב התנועה גם אחרי מחסום חיזמה היה סביר, והגענו תוך זמן קצר למרכז העיר.