דרום הר חברון, סוסיא
מראש תכננו לא להיכנס לחברון בגלל פרשת "חיי שרה" במערת המכפלה, והתכוונו לבקר בכמה כפרים בדרום. בגלל פקק נוראי שזחלנו בו לא פחות משעה ! בדרכנו לנקודת המפגש עם מוחמד בצומת שוקת - התקצר הסיור והיינו רק בסוסיא אצל וודחה ועזאם. כתמיד כובדנו בתקרובת טעימה מעשי ידי וודחה וכלתה החביבות. לדברי עזאם, זה כשנה אין כאן הריסה בפועל אבל הכל הזמן חיים בחרדה קבועה ואין "אור בקצה המנהרה"... לעזאם עצמו יש צו הריסה על רשת ההצללה שתחתיה אנחנו יושבים, והנימוק : הרשת מכסה "רצפה", שיש בה סימני בטון... עמותת רגבים מעלה רחפנים ומצלמת, והם והצבא טוענים שיש להרוס מתוקף צורך בטחוני, אבל כשהם מנמיכים את הרחפן ממש מעל הכבשים שרועות בשטח - מטרתם להבריח אותן, וזה מה שאכן קורה.. (רגבים זו עמותה ימנית שעוקבת אחרי בנייה "לא חוקית" לפי ספר החוקים שלהם, של ערבים בישראל ובשטחי C בגדה)
בתגובה לשאלות של האורחת, עזאם, כדרכו, פורש שוב את סיפור "נדודי" משפחות סוסיא מ-1948 ואילך, וכמו תמיד גם מביע את דעותיו על המצב (כגון: לו היה עראפאת - היה כבר שלום).
הפקק מהבוקר בתוספת שטף סיפורי עזאם אילצו אותנו להסתפק במשמרת מקוצרת.