ביקור בגן הודא בחאשם אלדארג'

מחסום מיתר:  הפירצה הקודמת נחסמה, אבל פירצה חדשה נמצאה, על פי כמות האנשים העוברים, וכלי הרכב משני הצדדים.

כביש 317:  
  -  מול סוסיא   -  אחרי המשתלה, ובית העלמין, רואים הרבה מיבנים חדשים. כדאי לבדוק -- הרחבה חדשה?
מול כרמל  -  מטעים צעירים. כרם גפנים. כנראה של כרמל. סוג של "הרחבה חקלאית".  יישוב הארץ!

גן הודא:
מזמן לא הייתי. כל תקופת הקורונה. הדרך לגן עוברת במספר כפרים. אום אל ח'יר -- החלק העליון (שאיננו קרוב להתנחלות כרמל), נראה שהתפתח. בתים יפים יותר, ואפילו ריצוף לשולי הכביש, שגם הוא פחות משובש. אבל, המבנה של גן הילדים שפעל כאן מספר שנים עדיין שומם ומוזנח. אין גן. בהמשך, כשעוברים לאום-אל-דאראג', הכביש משובש כמו קודם.
חאשם-אל-דאראג': בנו מסגד גדול ויפה, וגם בית הספר שופץ. מדברים גם על פתיחת גן ילדים בבית הספר. איך ישפיע על גן הודא -- לא ברור.

במבנה של גן הודא בנו (השלימו) קומה שנייה שכנראה משמשת את המנהלה של הכפר? אולי. היה סגור כשהיינו. גם ריצפו את החצר ובנו שער חשמלי. מימון? -- תרומות אירופאיות כנראה. בכלל, נראה שהגן משמש כמרכז כלשהו לכפר הזה, שבתיו מפוזרים ברחבי המדבר שמסביב, ואיננו מזכיר את הדימוי המקובל של יישוב. חדר המבוא של הגן עמוס בבגדים, שמיכות ושאר ציוד. אומרים לנו שבתום יום הגן, הודא מחלקת את התרומות למשפחות ניזקקות. סוג של דמות מרכזת של הקהילה.

בבואנו, נמצאים בגן מעל עשרים ילדים, הודא, חאולה - עוזרתה, אמנה, שגם עוזרת, ומספר אימהות. כולם בחצר. כולם שמחים לבואנו, אחרי כשנתיים שלא היינו. אבל, הילדים כמובן, כבר לא מכירים אותנו, וקצת מבוהלים. 
תיכננו פעילות לא ארוכה, שכללה סיפור (תירס חם - הבאנו את הספר בערבית), הצגתו בליווית כלי מוסיקה שהבאנו (כלי הקשה, פעמונים מסוגים שונים, קסטנייטות, מרקש, ועוד), ומשחקים.
התחלנו בהקראת הסיפור על ידי הודא, והילדים בערך היציגו אותו: כל ילד בחר כלי נגינה, ונוצרה שורה של ילדים "מנגנים" (מרעישים), שסיימו את הסיבוב אצל מוחמד שחילק עוגות כתחליף לתירס. היה שמח. הילדים הדגימו איך הם זורקים את כל העטיפות לפח!
אחר כך שיחקנו במשחק השמיכה שבאמצאה כדור או ילד (קטן), ומנענעים אותה לקצב שיר שמדגים רוח חזקה או חלשה. זה משחק שתמיד גורר  שמחה גדולה.
לבסוף ניכנסנו לתוך הגן שהיה מסודר מאד (מסודר מדי), והודא סיכמה את הפעילות.
הבאנו גם קצת חמרי יצירה וניקיון. נקווה שיהיו בשימוש.
בסך הכל, נראה שהגן מחזיק מעמד יפה, מתפקד, ומשמש כמרכז קהילתי. נקווה ימשיך לתפקד גם כשיהיה שיתוף עם בית הספר.