קלנדיה

צופות: 
איבון מנסבך, מיקל, עיתוני מספרד, דניאלה יואל (רשמה)
21/08/2016
|
בוקר

5.15 הגענו למחסום קלנדיה.

אוטובוסים רבים יוצאים עם פלסטינים למקומות עבודה.

כבר זמן רב לא היינו בקלנדיה. התרשמנו מהשקט ומהייאוש של האנשים. מאות רבות של אנשים מגיעים גלים גלים.

5.45 עוד גל גדול של אנשים וכך ב-6.15 התור מתארך מאד ומגיע לחניון.

העיתונאי שליווה אותנו, נמצא לראשונה בקלנדיה, צילם הרבה, ורצה לדעת האם מה שאנחנו עושות עוזר ומשפיע ולמה אנחנו שם. אמרנו שהמשמרות שלנו לא משפיעות ולא גורמות לשיפור אך זו היא חובתנו להיות במקום, להביא לידיעת הציבור הישראלי את דבר קיומם של המחסומים, לראות בצרתם ובהשפלתם של הפלסטינים ולתת עדות על מה שנעשה בשמנו - אזרחי ישראל.

נתנו לו חומרי הסברה וסרטים שלנו. הוא אמר שהוא מיואש מהמקום הזה ושלדעתו השינוי לא יבוא מבחוץ. רק הישראלים יוכלו להציל את עצמם מעצמם אבל איננו יודע מתי ואיך זה יקרה.

אחרי שבע עברנו את המחסום בחזרה לירושלים.

ליד הכיכר ישבו אנשים והם סיפרו לעיתונאי שהם עובדים באבו גוש באינסטלציה.