חיזמה, קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
21/08/2016
|
אחה"צ

"היום הם נורא סובלים", אמר אבו מג'די שמסיע כל יום את החולים שבדרכם לביה"ח אוגוסטה ויקטוריה, כי רק שם יש מכשירים לטיפולי הקרנות לחולי סרטן פלסטינים.

זה לא שכל יום הם לא סובלים, הם כן, רק שהיום הם סובלים יותר משבכל יום. היום משהו השתבש שם במכשירים שאוגוסטה ויקטוריה ורק אחרי השעה שלוש הוכנס לטיפול החולה הראשון.

 

image001_13.jpg

"תצלמי, תצלמי", אמרו האנשים בכפר חיזמה.

"אל תצלמי, אל תצלמי", צעקו החיילים.

"תצלמי, תצלמי", התעקשו האנשים, "זה מה שהכי מפריע להם".

"את יכולה כמה שאת רוצה לצלם את החסם רק לא אותנו", אמרו החיילים.

"ביום חמישי יהיה 4 שבועות שסגור כאן", אמר אדם שמקפיד לספור את הימים, ואחר סיפר על פלישות הצבא לכפר, כל יום וביחוד בלילה ושאתמול בלילה נכנסו שלושה ג'יפים "לקחו שני ילדים, אחד בן 16 ואחד בן 17".

"אין לנו ברירה, הם זורקים אבנים", אמרו החיילים.

כשהבינו שאין מצב שישלטו במצלמה, רצו לדבר, והתקבצה חבורה מוזרה של כובשים ונכבשים, של אנשים עם רובים ואנשים שהרובים מאיימים עליהם, ואני בתוך, ודיברנו על הנהגה ועל תנאי החיים שפה (בחיזמה) וששם (בהתנחלויות), על ענישה קולקטיבית, על אפשרויות לפתרון המצב ועל מרואן ברגותי גם.