קלנדיה - משמרת ביום שישי

משמרת ביום שישי

 לפי המלצת ידיד פלסטיני יצאנו לקלנדיה ביום שישי וגם בשעה 9:00, במקום 6:00 כי ששי הוא יום מנוחה לאוכלוסייה הפלסטינית ואנשים עוברים את המחסום בשעה יותר מאוחרת כדי לבקר משפחה, ללכת להתפלל במסגד אל-אקצא, לעשות שופינג וכדומה. כאשר הגענו קצת אחרי 9:00 החניון בצד הפלסטיני של המחסום כבר היה הרבה יותר מלא מאשר בפעם הקודמת שחנינו שם, בשעה 6:00 ביום עבודה רגיל, כאשר יש זרם חזק של פועלים דרך המחסום.

כאשר הגענו לבניין המחסום עצמו ראינו מיד שרק אחד משלושת הכניסות לבניין היה פתוח, על אף זרם מתמיד של האנשים המגיעים. אחרי כ-10 דקות, כאשר ראינו שה"סלאלום" (המסלול המפותל והצר שמוביל לכניסה לבניין) התחיל להתמלא, התקרבנו עד כמה שיכולנו לקרוסלה העומדת בסוף המסלול, בכניסה לבניין עצמו, כדי לראות מה המצב בתוך חדר ההמתנה הקטנה יחסית אשר ממנו עוברים סוף-סוף לאולם הבידוק עצמו. מנקודת תצפית הזאת נדהמנו לראות שחדר ההמתנה היה מלא אנשים עד אפס מקום—כסרדינים—ממש בשיא של מגפת האומיקרון. כיוון שהקרוסלה שמובילה לחדר זה היא בשליטת החיילים שיכולים לראות מה המצב בחדר הקטן ולווסת אל הכניסה אליו, לא הבנו את ההיגיון מאחורי ההחלטה לתת לחדר להתמלא.

לכן החלטנו לא להכניס את עצמנו למצב המסכנת בריאות הזה ובמקום לעבור את מסלול הבידוק (לצורך הדו"ח) חזרנו ישר לחניון בצד הפלסטיני. השעה כבר היה אחרי 10:00 והחניון היה מלא כמעט עד אפס מקום, כך שמי שהיה מגיע באוטו אחרי כן עם כוונה להמשיך ולנסוע לתפילות בחראם א-שריף באוטובוס או מונית היה מתקשה מאוד למצוא מקום חניה באזור הקרוב למחסום.

משם נסענו בדרך הארוכה דרך מחסום חיזמה (לרכבים ישראליים בלבד) לפסגת זאב וסיירנו שם כדי למצוא מקום מתאים לחנות בדרך למשמרת ביום חול ומשם לקחת מונית למחסום. בצד הישראלי של המחסום יש מחסור במקומות חניה ובשעה שהמשמרת שלנו מסתיימת, יש פקקים בשתי הדרכים היחידות למזרח ירושלים: מחסום הרכבים בקלנדיה והדרך הארוכה דרך מחסום חיזמה.