קלנדיה

צופות: 
: נתניה גינזבורג (צילומים), חנה שטיין (מדווחת) תרגום: צ'רלס ק.
21/01/2018
|
בוקר

בוקר המתנהל באיטיות

05:10  מזג אוויר מקפיא.  די נורא לעמוד כאן יום אחד בשבוע ולדעת כי אנו חוזרות לבתים חמים.  קשה לתאר כיצד הפועלים מחזיקים מעמד משך שעות, יום-יום.

תורים ארוכים בחוץ בהגיענו.  עמדת הבידוק החמישית היתה סגורה, כרגיל בזמן האחרון.  היא נפתחה בשעה 06:00 למספר דקות אך נסגרה שוב, ונפתחה מחדש רק בשעה 06:30.  החיילים הפעילו את הקרוסלות בצורה סדירה (לרוב – ראו להלן) והכניסו די הרבה אנשים, אך ההתקדמות דרך עמדות הבידוק היתה איטית מאוד, ונוצרו תורים ארוכים.

מכר שעמד בתור איתו שוחחנו סיפר כי בגבעת זאב מספר מכוניות הוחרמו על ידי משמר הגבול בטענה שחסמו את המחסום.  הוא גם הצביע על צעירה שהמתינה בכניסה לכלוב – לפני מספר ימים, הוא אמר, במנהרה ליד בנייני האומה, גבר חרדי בעט בה בגב.  עכשיו היא פוחדת לעבור שם לבד.

עד לשעה 06:20 התקבצו מספר אנשים ליד השער ההומניטרי.  התקשרנו בטלפון ונאמר לנו כי צוות המת"ק בדרך.  כנראה הדרך הייתה ארוכה כי הקצין והשומר שלו הגיעו רק בשעה 06:30.  אבל הם נשארו במקום עד לשעה 08:00.

מאחר והממתינים התייאשו מן ההתקדמות האיטית הטורים התפרקו, כצפוי, בשעה 07:10. 

תורים ארוכים
צילום: 
נתניה גינזבורג

הם הסתדרו שוב כעבור 20 דקות.  כאשר התור מתפרק נוצר מקום לעבור בסככה וניצלנו את ההזדמנות לצאת החוצה.  מצאנו כי גדרות המתכת ליד "המעבר" מהכביש לסככה נפגעו ברוחות של הימים האחרונים ובחלקם התמותתו.  גם פגשנו אדם יושב בחוץ.  הוא עמד בתור מהשעה 06:00.  מאחר ויש לו בעיות בגב, פחד להצטרף להמולה בכניסה לכלוב.  כל מי שראה את התגרות, הדחיפות ולפעמים האגרופים בכניסה לשרוול בהחלט יכול להבין אותו.  אין פלא כי אלה שהם בעלי מזל ומעבידיהם מביאים בחשבון את הבעיות של הבוקר יכולים להרשות לעצמם לשבת ולהמתין על הספסלים.

מחכים על הספסלים ליום עבודה
צילום: 
נתניה גינזבורג

כאשר הוא התקשר למעבידו בעטרות נאמר לו כי אם לא יצליח להגיע לעבודה עד לשעה 07:00, אינו צריך לבוא.  כך שאיבד יום עבודה.  מצאנו אותו וחברו עם שקיות ארוחת הצהריים שלהם יושבים עצובים בטרם יחזרו הביתה. יכולנו רק  להקשיב ולהשתתף בצערם ולומר שנדווח.  וזה קורא לעיתים קרובות מאוד.  אולי מאבדים לא רק את יום העבודה, אלא העבודה עצמה.

איבדו את יום העבודה
צילום: 
נתניה גינזבורג

קבוצת נשים הוחזרה מהשער ההומניטרי לתור הרגיל.  היות והשעה הייתה 07:55, זה היה נראה לנו דקדקנות-יתר, אפילו אם היו רשאיות לעבור רק בשעה 08:00.

בשעה 08:02 הצטרפנו לתור, בכניסה לכלוב.  עמדנו בכלוב 20 דקות שלמות מבלי שיכולנו למשוך את תשומת לבו של החייל באקווריום.  בשלב מסויים הגיע שוטר גדול, הציץ דרך החלון ועשה משהו אם הטלפון הנייד שלו (צילם אותו?) אך לא עשה משהו אחר – וסירב לדבר אתנו.  אך אז החייל זז ובסוף פתח את הקרוסלה.  בסה"כ לקח לנו 40 דקות מן הרגע שנכנסנו לכלוב עד שיצאנו מן המחסום.  זה מרמז כמה זמן אנשים צריכים לחכות כאשר הם מצטרפים לתור שסופו מגיע מחצית הדרך עד לכביש.

הפעם ראינו מולנו את השלט בדבר הטרדה מינית, אך מאז אחרים אמרו לנו כי הוא נמצא גם באוטובוסים הרגילים של אגד.