חבלה (1393) - סיפורו של טרקטור

צופות: 
נינה ס' והרצליה א'
20/12/2018
|
אחה"צ

שעות פתיחה: 16:30 עד 17:10

תחילה עברנו אצל ז' בעזון, הבאנו לו מכל טוב. 

16:30 יום סגרירי וגשום. החלטנו לא לנסוע לפלאמיה במחשבה שביום גשום אנשים לא יוצאים לעבוד בשדות. בחבלה החיילים כבר נמצאים. 11 ממתינים לחזור לביתם. השער נפתח והתעודות של אלו שהגיעו קודם נבדקו ומחולקות לכולם. מכאן ואילך העוברים לחבלה צריכים לעבור בבקתת הבידוק. היוצאים מחבלה ממתינים לפתיחת השער כדי שיוכלו להיבדק ולצאת. חלק מהמכוניות שיוצאות מחבלה נבדקות בקפידה. וגם אלו שנכנסות. המון עוברים לחבלה, מכוניות עם נוסעים והולכי רגל.

בדווי שעוצר לידינו מספר שאחיו מחכה בצד השני של המחסום. הוא הגיע למחסום מצד חבלה עם טרקטור שופל אך לא יכול לעבור כי שכח את התסריך שלו אבל יש לו תעודת זהות. החיילים דורשים ממנו את המסמך בנייר אף על פי שהם יכולים לבדוק זאת גם במחשב. שלח מישהו לביתם להביא התעודה. כאשר הגיעה התעודה החיילים לא מאפשרים לו לעבור ושולחים אותו למחסום אליהו. מי יודע מה הוא יעביר עם השופלדוזר. זאת למרות שלטענתו עבר איתו בבוקר כדי לעבור תיקון בחבלה. הנסיעה, אומר אחיו, תימשך שעה כי הטרקטור הוא כלי איטי.

המפקד (סג"מ) פונה אלינו, שואל מה נשמע ולשאלתה של נינה עונה כי אין להעביר טרקטור כזה וגם שהטרקטור לא עבר בבוקר, הוא היה כאן.

17:00  אין תנועה כמעט. פה ושם יש עדיין מספר הולכי רגל או רוכבי אופניים הנכנסים לחבלה.

17:05  השופל שנשלח לשער אליהו בכל זאת חזר. מפקד המחסום קיבל טלפון להעביר אותו . 'השופל יכול לעבור!'. השופל עבר ושוב לאלוהי הצבא פתרונים איך פתאום הבעיה נפתרה. לפחות נפתרה אך לאחר הרבה עגמת נפש וכעס.

המחסום נסגר ב 17.10.