מת"ק עציון: שיפוצים לטובת הכיבוש

הגענו בשעה 11:15 לערך. מגרש החניה לא לגמרי מלא. עבודות הסלילה שראינו בשבוע שעבר נגמרו. העמודים נצבעו בצהוב וביניהם הוצבו שערים צהובים. לידם היו מונחות גדרות ירוקות שכנראה באמצעותן יחסמו את הכניסה לשטח מגודר מעבר לשערים והתוצאה תהיה מן הסתם צמצום החניה לפלסטינים.

בפנים האולם היה ריק למדי.

לוח השעם התלוי על אחד הקירות היה מכוסה בהודעות על "הארכת צווי תפיסה בתפר" בגזרת בית לחם. כל כך הרבה הודעות שלא נותר מקום על הלוח וחלקן נתלו על הקיר.

למרות שלא היו הרבה אנשים במקום, לאנשים ששוחחנו איתם היה מספר מעל 100. על הלוח הוצג שהמספרים לקבלת כרטיס מגנטי מתחילים ב-66A. עד שעזבנו הגיעו המספרים ל-79A. ניסינו להבין את השיטה שבה נכנסים האנשים ומתקדמים המספרים. בזמן שהייתנו החייל קרא לאנשים להיכנס לפי מספרים בקבוצות של 10, וגם ניהל איתם שיחות בערבית ובעברית. הוכנסו אנשים לצרכים שונים (למרות שהמספר לקבלת אישור על המסך היה 510B ולא השתנה כל זמן שהייתנו). נאמר לאנשים שאין שוטר היום, מי שצריך את המשטרה שיבוא עוד כמה ימים. מי שצריך לשב"כ – תחכו. לפני שהלכנו קראו למספרים 111-120 להיכנס. כנראה שאנשים ממתינים בפנים, אך מעדכנים על הלוח רק את מי שבטיפול בפועל בקבלת כרטיס מגנטי. אם זה כך אז אמורים היו להיות כ-40 איש בפנים. ולפי זה שהכניסו את 10 האנשים האחרונים לקראת 12, כנראה שלא כל החיילים יוצאים להפסקה בשעה זו.

בחניה בחוץ הבחנו במכונית עם שלטי מחאה. עזבנו מעט אחרי 12.