קלנדיה, קריסת תורים או מעבר חלק: הכל תלוי בתפקוד החייל.

צופות: 
ורג'ניה סיון, עינה פרידמן (מדווחת)
20/11/2018
|
בוקר

כנראה שפספסנו את ה"אקשין"

בדרך מהחניון הדרומי למחסום, קצת לפני השעה 5:30, אדם כבר עצר אותנו לספר על המצב הקשה מאוד במחסום היום וכך גם במשך כל השבועות הקודמים. לכן הופתענו כשנכנסנו למחסום וראינו שהתורים היו יחסית קצרים בניגוד למה שציפינו. כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות, והחייל האחראי על פתיחת הקרוסלות בקצה שלוש המכלאות דאג להזרים כמות גדולה של אנשים כל פעם שפתח אותן, כך שלרוב הוא כמעט וחיסל את התורים לגמרי. בשעה 6:00, כאשר ראינו שהחייל השאיר את הקרוסלות פתוחות לכל הבאים החדשים, יצאנו החוצה לשיחה עם מוכר הבגלה ושני הגברים שעמדו אתו באותו רגע, ומהם למדנו למה הבוקר היה כל כך קל, יחסית. מתברר שה"אקשין -- קריסת התורים והבלגן שיוצא ממנה – קרה שעה לפני שהגענו (ז"א, כבר בשעה 4:30 בבוקר). אז הבנו למה התייחס האדם שעצר אותנו בדרך כדי להעיר על המצב הבלתי סביר. והמצב הזה נמשך כבר מספר חודשים!

בינתיים אין צפי מתי אפשר יהיה לפתוח תחנות בידוק נוספות בבניין החדש כדי להקל על המצב הנורא הזה. בינתיים ההערה של קצין המת"ק שאמר לנו לפני כשנה וחצי שיהיה יותר גרוע בקלנדיה לפני שיהיה יותר טוב בהחלט מתממשת.

חידוש בסככה: מבשל ומוכר פלפאל כבר עמד ועבד בשעה 5:30 וריח השמן המבעבע ממש מחניק. אנו בוודאי לא מעונינות להשפיע לרעה על רמת ההכנסות שלו, אבל אולי מישהו יכול לבקש ממנו בעדינות להעביר את המטבח שלו החוצה לאוויר הצח, בעיקר מפני שכאשר יש בלגן בתוך הסככה השמן המבעבע ממש יכול להוות סכנה לקהל. ואגב, אולי אותה נשמה טובה תשים לב שרק 6 מתוך 12 הנורות בסככה דולקות.

חייל ואחריו מאבטח הגיעו לפתוח את השער ההומניטרי בשעה 6:20 אבל ממש לא היה צורך בכך כי באותה שעה הקרוסלות בקצה המכלאות היו פתוחות לכל הבאים. ואפילו כאשר החייל האחראי עליהן נעל אותן למספר דקות, הוא דאג לרוקן את המכלאות כל פעם שפתח אותן שוב.

בהתאם למצב זה, הצטרפנו לתור בתוך אחת המכלאות בשעה 6:30 וסיימנו את הבידוק כעבור פחות מ-10 דקות (ואפילו זכינו לחיוך רחב מהחייל בצד השני של החלון בתחנת הבידוק). לנו היה בוקר טוב, לעוברים הפלסטינים שהגיעו מוקדם מאתנו, הסיפור היה אחר לגמרי.