עוד בוקר קשה בקלנדיה, בהמשך יתברר שקשה גם בדרכים אל המחסום
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. בחוץ חשוך עדיין, ירח כמעט מלא עדיין מאיר, קול המואזין נשמע וקבוצת מתפללים מתארגנת בחניה. גם בכניסה למחסום יש קבוצת מתפללים, לכן נכנסנו היום דרך המעבר החדש לכיוון קלנדיה, כך שלא נצטרך לעבור ביניהם. יחסית לפעמים הקודמות היום לא כך קר (7-8 מעלות) וגם אין גשם. בשבוע שעבר לא הגענו, בשל האיום בקור עז, גשם ואפילו שלג (שלא הגיע בסוף).
בצד הפלסטיני ניצב דוכן הפלאפל, מוכר הבייגלה עם עגלתו ובחוץ הקיוסק המחודש. גם הפעם מכניסים אנשים דרך הקרוסלות שבקצה 3 המכלאות, והם ממתינים באזור סלאלום תחום בגדרות נמוכות לקראת הגישה לחמש עמדות הבידוק. אבל בשעה זו מגיעים עוד ועוד אנשים והתורים שוב מתארכים בסככה ואף מעבר לה. ב-5:30 מתקשר מוחמד, הזקוק להסעה להדסה, להודיע שהוא בדרך.
בשלב מסויים התורים אחרי המכלאות מתקצרים, הסלאלום כבר ריק לגמרי וגם לפני עמדות הבידוק כבר אין כמעט אנשים. ואילו במכלאות ואחריהן – בסככה ומעבר לה – התורים מתארכים. האנשים בתורים שבמכלאות קוראים בקול כדי שיפתחו את הקרוסלות. כאשר הן נפתחות כולם מנסים להידחף פנימה ומהר מאוד התורים קורסים. שוב אנו עדות למראות הרגילים של ערימת אדם דוחפת וזועקת.
בינתיים רבים מתאספים ליד השער ההומניטרי וממתינים לפתיחתו באיחור אופייני. כאשר הוא כבר נפתח העוברים דרכו מתקשים להשתלב בתורים העמוסים לפני 5 עמדות הבידוק. הם מתרכזים בהמתנה לעמדה 5, שהבידוק בה מתקדם לאיטו.
כשהלחץ על השער ההומניטרי ירד יצאנו החוצה והלכנו לקנות כוס תה חם ממוחמד, בקיוסק שליד הכניסה למכלאות. בינתיים השוטר, המאבטח וחייל המת"ק יוצאים אל הסככה. הם ניגשים אל דוכן הפלאפל ומדברים עם מפעילו. יש להם השגות על נוכחותו במקום. לא הצלחנו לשמוע את פרטי השיחה, אך היא התנהלה על מי מנוחות. לא ברור אם כל הדוכן מפריע להם או רק עמדת הטיגון, וגם לא ברור מה הביא אותם לכך – האם אנשים התלוננו בפניהם או שהם עצמם חשו בריח הטיגון הממלא את הסככה. השוטר מתריע בפני מפעיל הדוכן שבפעם הבאה הוא ירשום לו דוח.
מעט אחרי שבע התורים שוב מסודרים אך יש הרבה שממתינים למשרד הפנים ולמת"ק. בשלב מסויים, לקראת 7:30, הכניסו אותם ועמדה 5 החלה כבר לתפקד כמעבר לאזור המת"ק והמשרדים בלבד. אנחנו חיכינו לשווא למוחמד, שלא הגיע וגם לא ענה לטלפון. ב-7:30 עברנו דרך המעבר ההומניטרי, כי מיהרנו כבר להגיע לעניינים אחרים ולא הצלחנו ליצור קשר איתו. המעבר לקח כ-20 דקות, וכשהיינו כבר בצד הישראלי מוחמד התקשר. הוא עדיין לא עבר את המחסום וינסה לעבור דרך מחסום הרכב. בינתיים התקדמנו עם הרכב מהחניה לכיכר שלפני המחסום, חיכינו לו ובינתיים ביטלנו את התכניות להמשך הבוקר...
מוחמד הגיע אחרי 8 וסיפר שיצא מביתו בשעה 4! לכל אורך הדרך היו פקקים. למזלנו הדרך להדסה היתה סבירה יחסית לשעה המאוחרת.