בקעת הירדן: כולם גונבים מים אבל רק הפלסטינים נענשים

צופות: 
נורית פופר (צילום), רחל אילן, דפנה בנאי (דיווח)
20/09/2018
|
בוקר

אלימות מתנחלים בגיבוי הצבא : בשבועיים האחרונים המתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי והבלתי מורשה שירת העשבים מגרשים את הרועים הפלסטינים משטחי המרעה שלהם, באלימות רבה, עם סוסים וטרקטורונים. הצבא צופה במעשיהם ואינו מפריע להם. לבקשת הרועים הפלסטינים, הפעילים בראשות גיא מלווים אותם ומונעים מהמתנחלים להתנכל להם. ביום שלישי, ערב יום כיפור, שלחו המתנחלים את המריונטות שלהם – חיילי צה"ל, לפעול עבורם הפעם נגד פעילי השלום. החיילים גרשו את הפעילים הישראלים באמצעות צו "שטח צבאי" והחרימו את המכונית של תעאיוש בטענה שנכנסה לשטח אש. אותם חיילים לא אמרו כלום למתנחלים ששהו באותו שטח אש!

הגענו לקהילת הרועים הפלסטינים באל חֵמה בעת שהצאן היה במרעה. במאהל תמיד נשאר מישהו לשמור על הנשים והילדים מחשש שהמתנחלים יפגעו בהם בהיעדר הגברים. בשעה 12.00 חזרו כולם מהמרעה. יום כיפור (יום ד') והיום (יום ה') עברו בשקט.

ברדלה – הבצורת מדלדלת  את מקורות המים ובעיית המים הולכת ומחריפה. מה עושים? מורידים מהפלסטינים. ברדלה שוכנת על אחד ממאגרי המים הגדולים ממזרח לירדן, אלא שחברת המים מקורות, באוגוסט 67, השתלטה על כל המים בגדה לרבות מי התהום של ברדלה. בשנות ה-70 נחתם הסכם בין חברת מקורות ובין המוכתר של הכפר ברדלה, על אספקת 240 קוב מיםinfo-icon לשעה. כל השאר הלך להתנחלויות בבקעת הירדן. ורק להן. עם השנים גדלה ברדלה וצרכיה עלו ואילו מקורות הלכה וצמצמה מדי שנה את כמות המים שסופקה לכפר, והשנה הקיצוב ירד ל 110 קוב (הנתונים סופקו ע"י אערף). אחד התושבים אמר לנו לפני שבוע – "מה נעשה? נמות?" בלית ברירה, אנשים התחילו להתחבר באופן פיראטי לצינור המים היוצא מהכפר, ככל הנראה. המתנחלים הרימו קול זעקה: גונבים לנו מים.. בריכות השחייה, המדשאות, מטעי הבננות והכרמים שלנו סובלים. ושוב המריונטות רצות להשביע את רצונם. בפעם השנייה הקיץ באו נציגי ממשל האפרטהייד (המכונה המינהל האזרחיinfo-icon) וחתכו את הצינור המוביל מים מבור המים אל הכפר, אל מטעיו ושדותיו. בשלהי הקיץ נשאר חצי כפר ללא מים. בפתח עומדת עונת הזריעה, אם לא יזרעו וישקו עכשיו לא יהיה יבול כל השנה...

ביקור במכחול – לאחר זמן רב שבנו וביקרנו אצל שלושת האחים והתקבלנו בכבוד מלכות. ההורים שעזבו לפני שנה, חזרו למקחול ובעקבות חזרתם נאלץ לואיי לעזוב עם משפחתו. אצל אשרף נשארנו עד מאוחר כדי לראות המלטת תאומים של אחת הכבשים.