קלנדיה
סוף הימים הסבירים בקלנדיה
התורים כבר השתרעו לתוך החניון כשהגענו בשעה 5:30. כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות אבל ההתקדמות הייתה איטית להפליא על אף שהתורים לתוך השרוולים היו קצרים ביותר. החייל האחראי על פתיחת הקרוסלות בקצה שלוש המכלאות היה קמצן, גם מבחינת הזמן בין פתיחת הקרוסלות וגם מבינת מספר האנשים שהעביר בכל פעם. החייל שהחליף אותו בשעה 6:00 היה נדיב יותר – וגם הרוויח מנוכחות החיילת על השער ההומניטרי שהגיעה קצת אחריו והדריכה אותו על פתיחת הקרוסלות – אבל הנזק כבר נגרם מבחינת אורך התורים, שבשעה שש כבר הגיעו עמוק מאוד לתוך החניון.
בשעה 6:25, בגלל הניסיון של מספר אנשים לדחוף את עצמם לתחילת התור במכלאה השמאלית, משמעת התורים קרסה ובמשך חצי שעה היו צעקות ודחיפות בכניסה לכל שלוש המכלאות עד שהתורים התחילו להיווצר מחדש.
ברוכים הבאים לקלנדיה הקלסית
השער ההומניטרי הופעל כהלכה מן השעה 6:10 עד 7:53, כאשר החיילת והמאבטחים הלכו על אף שהתורים המשיכו להגיע לכניסה לסככה.
הצטרפנו לאחד התורים בשעה 7:40. סיימנו את הבידוק ויצאנו בשעה 8:10 בהרגשת היאוש המוכר כל כך.