דרום הר חברון, חברון, צומת זיף

נסענו בעקבות השאלה איפה משקיעה ישראל את הכסף שמגיע לנכים, לקשישים, למוגבלים ולשאר עניי ישראל?  מצאנו תשובה חלקית:

כביש  358 עוקב אחרי גדר ההפרדה שהוחלפה לאחרונה לחומה.  מול קיבוץ להב, על ראש ההר גרות 70 משפחות בישוב אשכולות. הם שייכים למועצה האזורית הר חברון, אך הם סופחו לשטחי ישראל כאשר חומת הבטון נאלצה להתפתל סביב ההר עליה יושבת ההתנחלות, להוסיף עשרות קילומטרים של בטון למחיר הגדר עבור מובלעת.

פנינו מזרחה על גב ההר אל ההתנחלות נגוהות. כולה מוקפת גדרות ושערים, ובשכנות לה הכפר היפה ח'רסה.  בחנויות ח'רסה קונים תושבי נגוהות את מזונם, מעולם לא ארעה במקום פעילות איבה אך השנה הוחלט להקים פילבוקס בלב ח'רסה, ממש ליד בניין המועצה המקומית. עוד מליוני שקלים מושקעים במיזם הלא ברור הזה. הפילבוקס עומד, עדיין דרושה גדר מסביבו, הוא רגיש לפגיעה ולכן שומרים עליו 5 חיילים, ביניהם שתי לוחמות, שיושבים על גג הבניין ממול.

נוהל אלמנת קש היה אמור להסתיים היום, אך החיילים עדיין על הגג, זרוקים כבר 4 ימים מתחת לרשת הצל בלי תנאים מינימליים של שינה ושרותים, ומאידך מעיקים על המשפחה, שהמטבח שלה נמצא בתחתית המדרגות אל הגג. בינתיים הגברים של המשפחה מובטלים, יושבים בצל הגפנים ומחכים להתפנות הצבא. מי יקנה בחנות בקומת הקרקע כשהאח הגדול מציץ מלמעלה?

חברון גם היא הופכת ליעד מבוצר: כל מחסום עטוף בגדר כך חשים החיילים מוגנים יותר מפני האיומים שהם בעצמם יצרו. השכונה שהחלה משתפצת ממזרח למערת המכפלה גודרה מסביב, התושבים צריכים לצאת דרך שער אחד שצופה אל החיילים השומרים. עוד מליונים שהושקעו כדי להשקיט את הפחד של הכובש.

עבד כרגיל מקדם אותנו בקפה וחיוך, ומשם אנחנו צועדות לאורך השוק הסגור, ורחוב השוהדא. רק הילדים עם סירי המרק חוזרים מהמערה, כמה תיירים שמצלמים וכמה חיילים שרצים לשם שמירה על כושר, נמצאים ברחובות.

החיילים ששומרים על המדרגות לבית הספר קורדובה שמחים לשמוע שאנחנו מבאר שבע ומתפתחת שיחה, עד שמופיע הרכב של ענת כהן. החלון פתוח והיא מקללת. ואז זכינו לליווי המיועד לאנשים חשובים במיוחד - אנחנו בראש ברגל והיא נוסעת אחרינו, כשאנחנו עוצרות גם היא עוצרת, מדי פעם מקללת, וכשאנחנו חוזרות היא שוב אחרינו, מצלמת אותנו מקללת אותנו כנראה שאנחנו באמת חשובות.

בדרך חזרה הכבישים ריקים, עוצרים במכולת שבצומת זיף להתנחם במשהו מתוק.