דרום הר חברון

זו הפעם השניה ש-3 הבחורים מצטרפים כדי לראיין ולצלם לשם הכנת סרט על הפעילות של מחסום ווטש.

הפעם נסינו להגיע למקומות שנראו לנו חשובים ושלא היו בהם בפעם הקודמת. נסענו לא-תוואני. כבר בדרך, ובמשך כל הסיור - לאה, כמו לאה, מלאה את תפקיד המרואיינת "מעל ומעבר", עם הסברים ממצים, מרחיבי דעת וידע, שנשתו בצמא ע"י הצוות המצלם והמקליט. סופרו סיפורי ההצקות הקשות של אנשי חוות מעון, החפירות הארכיאולוגיות של "בית כנסת עתיק" כביכול בכפר הזה, שהתברר כהמצאה. על הצבא שאמור לשמור על הילדים מכל הסביבה בדרכם הרגלית לביה"ס מהתנכלויות חוות מעון. בקרנו ב"מוזיאון" של נאסר, אף כי הוא לא היה בבית, והתרשמנו ממנו מאד. משקף את מה שעובר על הכפר הזה. האיטלקים  המתנדבים לא נמצאו במקום.

נסענו לאום פקרא. כאן בא לקראתנו החאג' המקומי - דובר עברית ומספר בהרחבה על הסבל שלהם, על ההתנחלויות שמקיפות אותם, על ההתנכלויות, על ההריסות (מסגד ובי"ס שעמדנו ממש ליד חורבותיהם), על בור המים שהכינו והרסו אותו, עמודי החשמל שהפילו ומונחים בצד הדרך ועוד ועוד - כל אלה בנסיון למנוע כל אפשרות לחיים קצת יותר נורמליים. ירדנו לביתה של משפחת פאדל במערה ושם ארחו אותנו עם שתיה ועוגות של חג הרמדאן, תוך המשך הראיון.

משם נסענו ליטא - כדי לתת טרמפ למארחת חדרה ובתה, וכדי לצפות בשולי העיר על מתחם הבריכות העתיקות, שהעיריה סגרה בגדרות כדי למנוע מנהג של המתנחלים לבוא בהמוניהם ולטבול בבריכות.

רצון לביקור בהתנחלות (למשל אביגיל), או במאחז לא חוקי (למשל עשהאל) נדחה בגלל קוצר זמן. אולי בסיור נוסף בקרוב...

נראה שהבחורים היו מוכנים לשמוע עוד, ספרנו על 2 מקרי הכרמים שנגדעו ובקשו שנעביר להם את הדוח והתמונות בתקווה שיפיקו סרט מוצלח וראוי להפצה רחבה (ואז כל הדיווח הזה מיותר)...