עזון - הרמדאן מתקרב אך גם התסכול עמוק

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
רחל אפק
20/03/2021
|
Morning

הכפר העירוני מנסה לשנות פניו, חודשו כבישים, נפרסו  מדרכות, צבעו אדום לבן בצידי הדרכים ואפילו הציבו תמרורים. 

זה קרה לפני כמה חודשים. היום ראיתי מריצות של מנקי רחובות מלאות איסוף זבל. היה נדמה שמנסים לשמור על רמה מסויימת של אופטימיות.

בדרכי נכנסתי לסמטא ובהמשכה היתה חסומה על ידי משאית שתפסה את רוב רוחבה, הרגיש כמו אניית המשא בסואץ. אשרף, בעל הסופר הקטן עשה לי סימנים, תחזרי ותפני בסמטא הבאה והסברתי לו שיש שם תמרור אין כניסה. עשה לי אין משטרה. תסעי וכך היה. כך גם החנויות נפתחות כשהמשטרה עוזבת. עכשיו הקורונה פורחת ביחד עם האביב, בכפרים מסביב , אבל הסגר עבר לסופי שבוע בלבד, כדי לאפשר חיים...מי שמבין מבין.

מתחילים להרגיש את הרמדאן שמתקרב וחנויות חדשות נפתחות. בככר המרכזית בנו פסל שהיד. ועוד ככר משתפצת.

 בעזון, בככר המרכזית בנו פסל שהיד.

משפחת ז. עברה לדירה חדשה, בשעה טובה, והחנות נשארה בקודמת , ועד שימצאו מקום מתאים, תתפשט על כל המקום שהתפנה. מוזמנות לקנות ביד שניה בעזון, או לחילופין להביא לשם סחורה, כל דבר מתקבל בשמחה. מעדיפים כלי מטבח, משחקים, צעצועים וחשמל. לקראת קניות של הרמדאן שמתחיל ב12.4.

למרות התפשטות הקורונה והדיבור על קניית חיסון, בשטח, בכפרים, לא מרגישים שינוי. להיפך. ידוע שההנהגה התחסנה וכן הפועלים שעובדים בישראל ובהתנחלויות. אבל כל השאר מרגישים עצמם מרומים ולא מטופלים כלל.

גם כתוב בעיתון על סכומי כסף גדולים שיעבירו האמריקאים שירשו את טרמפ, אבל כל פלסטיני יגיד לך באיזה כיס זה הולך להתקע. אז אולי תתקוממו הצחקתי אותם... בתי הסוהר מחכים לנו... אין כאן דמוקרטיה נאנחים... באמת שמתחשק לכתוב משפט ממש רציני. כזה שמזעזע אמות סיפים: התסכול כל כך עמוק, וחוסר האמון בהנהגה שלהם גדול בהרבה מהתסכול והאימה שמייצר השלטון הצבאי הישראלי. ושניהם ביחד בשיתוף פעולה כזה או אחר זה קומבינציה שמי שחי בתוכה אין לו שום סיבה לתקווה או אופטימיות. כמעט רמדאן כרים.