קלנדיה - רגוע ומראות מרהיבים של זריחה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך ובקושי מצאנו חניה. הודיעו שהיום ומחר יש סגר בגלל חג הפורים. בכל זאת החלטנו להגיע כי כבר למדנו מהנסיון שכאן הסגר הוא אף פעם לא הרמטי. לפחות הפועלים שעובדים במפעלים באזור התעשיה עטרות הסמוך עוברים כרגיל, וכנראה שלא רק הם.

בקלנדיה בדרך מהחניה למחסום אנשים מברכים לשלום.  נראה שיש פחות אנשים מהרגיל, אבל עדיין זרם רציף של אנשים יוצאים מהמחסום. השחר כבר מפציע וגם לא כ"כ קר. בחוץ עבודות בינוי בכל איי התנועה, ובינתיים בלגן. אם כי יחסית נקי.

כאשר אנו עוברות לצד הפלסטיני הכל רגוע ומראות מרהיבים של זריחה.

פגשנו את ידידנו אבו רמזי, מוכר הבייגלה. הוא עומד עם עגלתו בחוץ, ואומר שבד"כ מגרשים אותו. למה, הוא שואל, הרי אני עומד כאן רק זמן קצר בכל יום ולא מפריע לאף אחד. מבחינתו המעבר למחסום החדש הוא לא מוצלח, כי עליו לעמוד מחוץ לסככה. זה בעייתי כשיורד גשם בחורף או כשהשמש קופחת בקיץ. אבל הוא מספר שאנשים מרוצים והוא יכול עכשיו להגיע יותר מאוחר, כי גם העוברים כבר מאחרים להגיע. דוכן הפלאפל איננו.

הלכנו לקיוסק שבקצה המדרכה לקנות כוס תה. מוחמד שם לנו היום זעתר בתה, ולא לואיזה כרגיל, ואומר שזה טוב מאוד לניקוי הגרון בתה של הבוקר. אכן טעים. בינתיים הם ממוקמים ליד החניה שבשטחם, אך לא ברור מה יקרה בהכנות לקראת הרמדאן, כאשר מכינים כניסות מהכיוון הזה. (בזמן הרמדאן עצמו הקיוסק ממילא סגור בשעות היום).

במעבר עצמו מצאנו שני שלטים – אחד של מדור התשלומים במשרד הפנים, משהו שקשור לתשלום דמי חבר של ההסתדרות (הכללית או הלאומית). השלט השני מודיע שמחפשים עובדים לעבודה בבתי חולים בתל אביב.

למרות השלטים המבקשים לשמור על הנקיון אין פחים במחסום החדש. עברנו לאזור המחסום הישן הנטוש בחיפוש אחר פח וגילינו שהשירותים סוף סוף פתוחים. אם כי אלה אותם שירותי בול פגיעה חשוכים ומצחינים...

עוד כמה מראות זריחה ושיחות עם מכרים ואחרים – כולם מברכים על המצב. עזבנו בשעה 6.

בפנים, הקרוסלות בקצה הסלאלום פתוחות. חיכינו רק רגע עד שנכסנו לבידוק התיקים ולא היו אחרינו אנשים. לאחר מכן עמדות הבידוק האלקטרוניות לא עבדו, אך בכל זאת המעבר היה מהיר ובסה"כ לקח פחות מ-5 דקות.