בתרקומיא אפילו יותר גרוע מקלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
תמר פליישמן.
20/02/2022
|
אחה"צ

אמבולנס של הסהר האדום מירושלים כבר חנה במקום המיועד וחיכה למקבילו הפלסטיני.

מחכים לחולת סרטן מרמאללה כדי להביאה לאוגוסטה ויקטוריה, סיפר הפרמדיק, מכרי מזה שנים.

את זמן ההמתנה ניצלנו לשיחה אודות נהלי מעבר האמבולנסים במחסומים השונים.

הכי גרוע בתרקומיא, גם אם שולחים אותי לשם אני משתדל להתחלף ולא לבוא, אמר בן שיחי והסביר שזה בגלל ששם, במחסום תרקומיא, יש מסוע מיוחד עליו מניחים אלונקות עם גופות לשם סריקת מגנומטר. עושים את זה לתושבי רצועת עזה שלא שרדו טיפול בביה"ח בחברון ונשלחו לקבורה בביתם.

מאז השיחה אני חושבת על מה עובר על מי שלווה את החולה ומתאבל בשקט ובהבלגה מול המראה המביש הזה.

הכי גרוע זה בתרקומיא, חזר האיש ואמר, אפילו יותר גרוע מקלנדיה (מחסום הידוע לשמצה).

עוד דבריו מהדהדים בי הגיע האמבולנס מרמאללה נושא אישה מחוברת לבלון חמצן.

 יש לה סרטן בבית החזה, סיפרו אנשי הצוות הרפואי.

את האישה לוו בתה ובנה המתבגרים.

כל האישורים בסדר, אמרו אנשי הצוותים הרפואיים, אבל בדיקת אנשי האבטחה העלתה שלא הכל בסדר, שלבת יש האישור הדרוש, אבל לבן שהסתמך על אישור עבודה שברשותו, לא הונפק אישור ללוות את אמו החולה. יכולים לתפוס אותו בביה"ח ולעצור אותו כשב"ח (= שוהה בלתי חוקי) וגם לבוא חשבון עם אלו שבדקו את הניירות כאן, בקלנדיה, הסביר אחד המאבטחים.

עצרו את נוהל גב-אל-גב, החולה נשארה באלונקה ללא תזוזה, ילדיה נשארו יושבים לצדה באמבולנס מרמאללה, הצוות הרפואי מירושלים ואני עמם צופפנו שורות ותהינו בינינו לבין עצמנו מה ההיגיון שמי שראוי לעבוד בירושלים אינו ראוי לסעוד את אמו במחלתה, שוב מבוכה, שוב טלפונים עד שאיש האבטחה חמוש ברובה זקף חזה מתהדר ובישר שפתר את הבעיה, שיש אישור גם לבן.

האישה וילדיה עברו לאמבולנס האחר ונסעו לאוגוסטה ויקטוריה ואני נותרתי עם המטען שהוטל על לבי על איך זה בתרקומיא.

*

הלאה משם, בחזית מחנה הפליטים האוויר היה רווי באדי גז מדמיע, לכאורה ללא פשר, אבל תוך דקות אחדות הסתבר הפשר בדמותם של חמישה ילדים חמושים באבנים ובקבוקי זכוכית ריקים שהושלכו אל שערי מחסום הרכבים. התגרות הילדים שגילם הממוצע לא עלה על 13, נענתה ביציאת שני חמושים מהמתחם. למראם נפוצו הלוחמים הצעירים אל בין השיחים שעל הגבעה, החמושים חזרו לתחומם, שבו הילדים, ירדו מהגבעה, חידשו את מלאי האבנים וחוזר חלילה.