קלנדיה, השער ההומניטרי... נפתח באיחור לא הומניטרי

צופות: 
ורג'ניה סיון, עינה פרידמן (מדווחת)
20/02/2018
|
בוקר

חיכו חצי שעה לפתיחת השער ההומניטרי

רק 4 מתוך 5 תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 בבוקר והתורים הגיעו מחצית הדרך לכביש בפרוזדור הצר הנוצר ע"י קירות הפח בחוץ.  ההתקדמות לתוך תחנות הבידוק היה – כמעט כרגיל בשעה הזאת בבוקר -  איטית מאוד. החייל בתוך האקווריום – בין תנומות שמהן התעורר כאשר אנשים בתור צעקו לו חזק או אנו דפקנו במטבע על הסורגים – נתן להרבה, הרבה אנשים לעבור את הקרוסלות, כך שהתורים נשארו יחסית קצרים במשך המשמרת שלו. גם אחרי שהמחליף שלו הגיע בשעה 6:15, התורים נשארו יחסית קצרים בגלל מדיניותו לגבי פתיחת הקרוסלות, וגם קצב העבודה בתוך תחנות הבידוק עלה. בנוסף, תחנה מספר 5 נפתחה מתישהו אחרי השעה 6:00.

עיקר הבעיה הבוקר הייתה השער ההומניטרי, שלא נפתח עד השעה 6:33 למרות שפעמיים צלצלנו לקו המת"ק להודיע שמחכים תינוקות בדרך לבית החולים (הראשון משעה 6:05). עד שהחייל והמאבטח הופיעו, התאספו ליד השער 20+ אנשים, אבל רובם התייאשו כעבור 20 או יותר דקות והצטרפו לקצה התורים העוברים דרך המכלאות. רק אלה שעוד נשארו בתורים האלה בשעה 6:33 רצו לעבור בשער ההומניטרי כאשר האחראים על השער הגיעו סוף-סוף. אין לנו טענה לגבי החיילים, שמגיעים למחסום ממקום אחר. מאידך, אין אנו מבינות למה חיילי המת"ק לא נשלחים מבסיסם יותר מוקדם, כאשר תמיד יש אנשים בדרך לבתי חולים, מורים בדרך לבתי ספר וכו' מחכים ליד השער החל מהשעה 6:00.

בשעה 6:45, כאשר המכלאות היו חצי ריקות, הצטרפנו אנו לתור הכי קצר ועברנו את הבידוק בפחות מ-10 דקות. כשעמדנו במכלאה, נגשו אלינו חייל המת"ק והמאבטח ושאלו מי אנחנו (כנראה שלא שמעו על מחסום ווטש קודם). הם הזמינו אותנו בתור נשים לעבור דרך השער ההומניטרי, אבל כשהסברנו שאנו עוברות דרך המכלאות בכוונה, הם הנהנו והלכו.